7. חשוב לדייק. דוקטרינת הגנה מן הצדק היא חשובה ומקדמת מטרות חשובות במשפט הפלילי לרבות בקרה על התנהלות התביעה. דוגמה לכך עשויה להיות – ואינני משרטט גבולות – שהתביעה החליטה להעמיד לדין רק אדם אחד מתוך קבוצה גדולה שעברו את אותה עבירה, מבלי שיש כל הצדקה עניינית להבחנה בניהם. בענייננו העילה היא שהתביעה סטתה מהעובדות המוסכמות בטיעונים לעונש. ומה יהיה המצב אם בתיק אחר הסנגור הוא יהיה הצד אשר יסטה מן העובדות? אם נלך לפי קו הסניגור ונבטא שוויון בין הצדדים למשפט, לפי הסנקציה אותה דורש בא כוח המערער כאן – האם נאמר שיש למנוע מסניגור מלטעון לעניין העונש ויש לקבל את עתירת התביעה כפי שהיא? ברור שלא כך יש לנהוג על פי הדין. היה וצד סוטה מהטיעונים לעונש הדרך הנכונה היא להתנגד לכך בפני הערכאה הראשונה ששומעת את טיעוני הצדדים טרם גזירת הדין. לחילופין להעלות את ההסתייגויות במהלך הערעור. אך בשל סטייה כזו יזוכה המערער? ומה עם האינטרס הציבורי? אכן, ייתכן מקרה קצה בו התנהלות התביעה היא כה שערורייתית שהשקלול הכולל של הדברים יצדיק זיכוי נאשם מטעמים של הגנה מן הצדק. אך לא במקרה כזה עסקינן. רחוק מאוד מכך. העניין מודגש בשל חשיבותו העקרונית להכרה בטענה של הגנה מן הצדק, וההשפעה האפשרית שלה על התנהלות התביעה. ברם, המקרה לפנינו איננו מקרה קצה או כזה שמקים עילה לביטול
--- סוף עמוד 44 ---
הכרעת הדין. יש לשמור על השימוש בטיעון של הגנה מן הצדק למקרים אחרים. שימוש יתר בטענה זו עלול לגרום לתוצאה, גם אם הדבר אינו מכוון, של זילות הטענה ולדחייתה במקומות שראוי לקבלה.
8. הטענה הנוספת בה מתמקד המערער היא כי לאור הפגמים בהתנהלותה של המשיבה יש לאפשר לו לחזור בו מהודייתו בהתאם לסעיף 153(א) לחסד"פ, אשר זו לשונו:
153. (א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
לטענת המערער לנוכח מבחן המניע הכן שנקבע בפסיקה יש לאפשר לו לחזור בו מהודייתו שכן בקשתו אינה נובעת מצורך טקטי אלא רצונו הגלוי הוא לנהל משפט על מנת להוכיח את חפותו ולא על מנת לקבל הזדמנות נוספת לערוך מקצה שיפורים. לאחר שהמדינה הפרה את הסדר הטיעון והביאה לגזירת עונש לא מידתית, להגדרת המערער, יש לאפשר לו לנסות ולשכנע את בית המשפט בצדקת דרכו אשר האמין בה מלכתחילה. עוד ממשיך המערער לטעון כי הפגיעה בהליך ההוגן מצדיקה גם היא מתן רשות של בית המשפט לחזור מהודייתו לפי סעיף 153(א) לחסד"פ וביטול הכרעת הדין. במסגרת קו טיעון זה גורס המערער כי המשיבה הטעתה אותו, חילצה ממנו את הודאתו שלא כדין ובניגוד לרצונו החופשי וכן פגעה באינטרס הצפייה וההסתמכות שלו עת הפרה כביכול את הסדר הטיעון בטיעוניה לעונש.