סעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 מגדיר נאמנות כ"[...] זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".
כל אחד ממרכיבי ההגדרה מעורר שאלות מורכבות (ראו ש' כרם, חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, עמ' 99 ואילך (מהדורה רביעית, 2004)). הסוגיה העיקרית שבה נחלקו משפטנים הייתה האם ה"זיקה", של הנאמן לנכס משמעה כי הנכס הוקנה לבעלותו של הנאמן או שמא די בקיומה של זיקה פחותה מכך (ראו את הדיון בגישות השונות בע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי, פ"ד נה(1) 88, 125-124, (1999); ע"א 3829/91 ואלס נ' גת, פ"ד מח(1) 801 (1994); בג"צ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (08/12/2010); י׳ ויסמן ״אבני נגף בחוק הנאמנות״ עיוני משפט ז 282 (1980)).
שאלה נוספת שמתעוררת נוגעת למשמעות של הטלת חובה "לטובת נהנה או למטרה אחרת". לא תמיד הנהנה כלפיו מוטלות על הנאמן חובות הוא יוצר הנאמנות ולא תמיד מדובר בגורם מוגדר (ראו ש' כרם הנ"ל עמ' 110-108 וכן בע"מ 7033/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (1/9/2016)). זאת ועוד, יש לבחון מהי נאמנות למטרה אחרת, מהי אותה מטרה שלשמה מוטלת החובה על הנאמן ומהם הכלים למימושה (ראו ש' כרם הנ"ל, בעמ' 129-128).
29. דומה כי המושג נאמנות כולל בחובו מצבים שונים; לעיתים דומה מושג הנאמנות לשליחות שבה מוטלת על השליח חובה לפעול עבור שולחו על פי הוראות השולח, ולעיתים יראו בנאמן כגורם עצמאי שאינו מחויב לפעול על פי הוראות הנהנה (בעיקר מקום בו לא נקבעו בתנאי הנאמנות הגבלות על דרך הניהול והפעולה של הנאמן), אף כי עליו לפעול, על פי שיקול דעתו, לטובת הנהנה (ראו אהרן ברק חוק השליחות 1122-1121 (כרך שני, 1996); ע"א 9225/01 זיימן נ' קומרן (13/12/2006); ע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פד"י מח(1) 801 (1994)).
30. כאשר בוחנים את חובותיו של הנאמן הממונה על פי תכנית הקצאה שאושרה על ידי פקיד השומה, מתחייבת המסקנה כי מדובר בנאמנות השונה משליחות וכי חובותיו של הנאמן אינן מוטלות רק על מנת להבטיח את העובד - הניצע על פי תכנית ההקצאה. חובות הנאמנות של הנאמן הן כלפי מספר גורמים. מינוי הנאמן והקצאת המניות באמצעותו נועדה להבטיח כי הזכויות במניות לא יעברו לעובד בטרם תשלום המס כקבוע בסעיף 7 לכללים. על כן, חובותיו של הנאמן הן בראש ובראשונה להבטיח את תשלום המס, ועל כן חובת הנאמנות שלו היא בעיקר כלפי רשויות המס (ראו את האמור אצל ש' לביא לעיל בעמ' 492).