מתווך שלח אימייל למנהל חברה ובו רשם כי עלות העסקתו היא סכום חודשי ואחוזים מעסקאות שייחתמו. מנהל החברה הסכים במייל חוזר. עם זאת, כשסירבה החברה לשלם, בין היתר מכיוון שעסקת המיזוג שנחתמה לא כללה תשלום כלשהו אלא רק חיבור בין שתי החברות, תבע המתווך את החברה ואת בעלי המניות והדירקטור בחברה.
בית המשפט קבע שהודעת האימייל מהוות הסכם מחייב אך לא ניתן לתבוע את הדירקטור ובעלי המניות באופן אישי. הודעת דואר אלקטרוני שאושרה מהווה הסכם מחייב ומכיוון שלשון ההסכם ברורה אין מקום לפרשנות אחרת שלו. עם זאת, בעסקת המיזוג שנחתמה לא הוחלפו כספים בפועל אלא רק היה מיזוג פעילות כשכל צד קיבל מחצית מהחברה הממוזגת. בשל כך יש לבחון את שווי המיזוג לצורך תשלום דמי התיווך כחיסכון בהוצאות התפעול שנוצר כתוצאה מהמיזוג לחברה שהתחייבה בתשלום דמי התיווך, כאשר את החיסכון יש להכפיל במכפיל 4 שזה המכפיל בו ראו הצדדים למיזוג את שווי החברות שלהם. אין לחייב אישית את בעלי המניות והדירקטורים מכיוון שחיוב אישי יעשה רק במקרים חריגים ביותר של שימוש לרעה במסך התאגיד ובוודאי לא כאשר ניכר שהחברה נאבקה להמשיך את עסקיה ולשלם חובותיה ולא כדי להתחמק מתשלומים. העובדה שמנהלים היו בקשר עם צד שני בשם החברה לא יוצרת להם אחריות אישית לכל התחייבויותיה.
פורסם ב אפיק משפטי 300 15.01.2020