גם דירקטור שמונה על ידי בעל מניות פועל עצמאית לטובת החברה ולא עבור בעל המניות שמינה אותו

במסגרת סכסוך משפחתי הועלתה דרישה לפי חברה תמסור מידע לדירקטור שמונה על ידי בעל מניות.
בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה וקבע שרק הדירקטור רשאי לדרוש המידע ולא בעל המניות וזאת בבית משפט של חברות ולא במסגרת הסכסוך המשפחתי. חוק החברות הישראלי מקנה לדירקטור בחברה זכות לבדוק את מסמכי החברה לצורך מילוי תפקידו. זכות זו מוגבלת במידת-מה לשיקול דעת החברה בין ככל שהדירקטור אינו פועל לטובת החברה או משום פניה בחוסר תום לב מצד הדירקטור. חובתו של הדירקטור היא כלפי החברה, ולא כלפי בעל מניות שמינה אותו. לכן, גם אם בעל מניות סבור שהחברה לא נענית לדרישות מידע של דירקטור, רק הדירקטור יכול לדרוש את המידע בין על דרך הגשת תביעה ובין על דרך פניה ליו"ר הדירקטוריון או בכל דרך אחרת ההולמת את חובות הזהירות בה הוא חב על פי החוק. כאן, אפילו אם הדירקטור מונה כנציג בעל המניות, הרי שאין בכך כדי לבטל את חובת ניתוק היחסים בין בעל המניות לבין הדירקטור שחובתו היא קודם כל כלפי החברה וככל שהדירקטור גורס שלא קיבל מידע הוא רשאי לפנות לבית משפט של חברות.