חייב היודע על המחאת חיוב אך למרות זאת משלם לממחה נשאר חב אישית לנמחה

בנק העמיד אשראי לחברה כנגדש שיעבוד נכסיה. החברה התקשרה בעסקה, כאשר על החשבוניות שהוצאו לצד השני נכתב מפורשות כי על התשלום להיות מועבר ישירות לבנק, ולא לחברה, אולם הצד השני שילם את הכסף לחברה ולא לבנק.
בית המשפט קבע, כי לקוח החברה שהעביר את הכסף לחברה ולא לבנק חייב את הכסף לבנק באופן אישי. אם מנוסח הוראת התשלום עולה כי היא בלתי חוזרת, היא עשויה ללמד כי מדובר בהמחאת זכויות, שמשמעותה כי הזכות לפירעון התשלום הומחתה לצד שלישי. המחאת זכויות מורכבת משני יסודות: היסוד החוזי - שהינו חילוף נושים, והיסוד הקנייני - שהינו העברת בעלות בזכות. משמעותו של חילוף הנושים הינה כי הנושה המקורי, הממחה, חדל להיות נושהו של החייב, והצד השלישי, הנמחה, הופך להיות נושהו של החייב לכל דבר ועניין. ככלל, באין הסכם אחר, התוצאה של העברת זכות היא, שהנמחה נעשה נושה של החייב במקום הממחה, אבל כל עוד לא נפרע החוב, זכאי הנמחה לגבות את המגיע לו גם מהממחה וגם מהחייב. חייב שקיבל הודעה על המחאת הזכות אינו רשאי לשלם את הכסף לממחה אלא רק לנמחה. כאן, על חשבוניות העסקה שהוצאו נכתב במפורש שהתשלום צריך להיות מבוצע לבנק ולכן כאשר הועבר התשלום לחברה במקום לבנק, נוצר חיוב אישי כלפי הבנק.