שני יזמים הוחתמו על ידי משקיע על הסכם הלוואה ושטרות חוב בגובה של 350,00 דולר כשהוא מבטיח בעל פה כנגד כך להשקיע בחברה שלהם מיליון דולר. עד למועד חתימת השטרות והסכם הלוואה לא היו היזמים חבים אישית ל"מלווה" דבר, שכן ה"מלווה" העביר בהזדמנויות נפרדות סכום מצטבר של כ160,000 דולר בלבד לטובת פעילויות שונות בהן היה מעורב ה"מלווה" יחד עם שותפיו והיזמים פעלו מכוח חברה זרה כקבלני ביצוע בלבד. ההשקעה לא בוצעה אך מספר שנים לאחר מכן דרש המשקיע מהיזמים לשלם על פי שטרות החוב.
בית המשפט קבע שלא ניתנה כל תמורה בגין השטרות והיזמים אינם חייבים בתשלום כלשהו. טענת הגנה מסוג "כישלון תמורה" תתקבל כאשר צד, עושה השטר, לא קיבל "ערך" או "תמורה" בגין השטר. כאן החתימה על השטרות והסכם ההלוואה לא עמדה בפני עצמה אלא נעשתה כחלק מעסקה אחרת וכנגד התחייבות בעל פה להשקיע במיזם משותף מיליון דולר. לא סביר שהיזמים חתמו מרצונם על השטרות לצורך הבטחת הכספים שכבר עברו (בסכום שהוא פחות ממחצית מהסכום הקבוע בשטרות), שכן אדם סביר שהינו איש עסקים ופועל למטרת רווח, לא יתקשר בעסקה בה יצטרך להחזיר כפל ההלוואה שכלל לא לקח וכלל לא היה חייב בפירעונה. מאחר והחתימה על השטרות נעשתה כנגד הבטחה בעל פה להשקעה של מיליון דולר במיזם שלא יצא לפועל ולא הועברה כל השקעה קיים כישלון תמורה מלא ועל כן אין היזמים חבים בדבר.
למען הגילוי המלא יצוין, כי בהליך זה ייצגו את היזמים עורכי הדין דורון אפיק ויאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
פורסם ב אפיק משפטי 394 23.08.2023