חברה העוסקת ביבוא, הפצה והשקעות בנדל"ן העבירה כספים לחברה העוסקת בהפעלת מכונות צילום במוסדות חינוך ובמתן פתרונות צילום והדפסה, כאשר העברת הכספים נעשתה על פי הסכמי הלוואה. כשהכספים לא הוחזרו, טענה החברה שקיבלה אותם כי בפועל אין מדובר בהסכמי הלוואה אלא הסכמי השקעה.
בית המשפט קבע, כי ההסכמים הינם הסכמי הלוואה שעומדת לפירעון מיידי. נקודת המוצא בפרשנות חוזה, כשהוא נעשה בין שני צדדים עסקינן בהסכם עסקי שנערך בין אנשי עסקים ונוסח על ידי עורכי דין הינו כי לשון החוזה היא כלי הפרשנות המרכזי ולא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. בעת פרשנות החוזה, תינתן חשיבות רבה למהותה של העסקה, תכליתה וההיגיון המסחרי מאחוריה, תוך מתן תשומת לב למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות. כאן מדובר בהסכם עסקי שנערך בין אנשי עסקים ונוסח על ידי עורכי דין, ואשר כולל את מרבית התנאים הנדרשים בהסכם למעט מועדי החזרי ההלוואות ולכן הוא הסכם שלם על פניו ואין צורך להשלימו בפרשנות חיצונית לו. כיוון שההסכם הינו הסכם הלוואה פתוח שכן אינו מכיל את מועדי החזר ההלוואות, על ההלוואות להיות מוחזרות תוך זמן סביר כנהוג להחזר הלוואות בחוזים דומים.
פורסם ב אפיק משפטי 333 21.04.2021