עובד הגיש תביעה נגד מעסיקו בין היתר, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בכך שלטענתו לא אפשרו לו לצאת ללימודים, בעוד שלעובדים אחרים הדבר התאפשר.
בית המשפט קבע, זכותו של מעסיק ליתן תנאי העסקה שונים לעובדים דומים, כל עוד הבחנה זו מתבצעת משיקוליים שאינם זרים כמו מניעים כלכליים טהורים או סיבות רלוונטיות הקשורות לארגון בו מועסק העובד ולאינטרסים שלו בשינוי תנאי ההעסקה של מי מבין העובדים. כך, כל עוד לנגד עיניו של המעסיק עומדים שיקולים כלכליים וארגוניים, זכותו של המעסיק שלא לאשר לימודים בעבור אחד העובדים ולאשר במקביל לעובדים אחרים. במקרה דנן, נקבע כי בפועל אין בהחלטת המעסיקה משום אפליה, כל עוד לא הוכח כי המעשה נעשה בשל אפליה ממניעים שונים המופיעים בחוק ומשיקולים זרים.