בעלי נחלה אסרו על שכניהם לעשות שימוש בדרך הגישה העוברת בין החלקות ושנעשה בה שימוש על ידי הצדדים כ60 שנה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי זכות השימוש אינה עולה לכדי זכות קניינית והיא ניתנת לביטול. רישיון במקרקעין הוא רשות להחזקה או לשימוש במקרקעין של אחר. אין מדובר בזכות קניינית אלא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה או הורשה, אלא בהסכמה מפורשת של נותן ומקבל הרישיון. רשות בלתי חוזרת במקרקעין, תתקיים במקרים חריגים בלבד, כאשר למשל ניתנה רשות מפורשת ולא מכללא, נעשתה השקעה ניכרת במקרקעין וכן ניתנה הסכמה מפורשת של בעל המקרקעין לביצוע ההשקעה במקרקעין. כאן, שביל הגישה עובר באופן לא שווה בין הנחלות ואף נסלל בחלקו במימון משותף. לא הייתה הסכמה מפורשת בין הצדדים בקשר לשימוש משותף בדרך הגישה, ודאי לא לצמיתות. עצם השימוש של שנים בלא התנגדות בדרך הגישה אינו מספיק כדי לבסס קיומו של רישיון בלתי חוזר ועם מתן הודעה בדבר ביטול הרישיון, פקעה ההרשאה.