מתווך נדל"ן שנשכר כקבלן עצמאי דרש שיכירו בו כעובד לאחר תקופה של 16 חודשים בה קיבל עמלות מכירה בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ בלבד.
בית הדין דחה את התביעה וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המתווך לבין חברת התיווך. השאלה באשר לקיומם או העדרם של יחסי עבודה נעשית באמצעות החלת "המבחן המעורב", הכולל בתוכו, בין היתר, את מבחן ההשתלבות על שני פניו - החיובי והשלילי. בהיבט החיובי בוחנים, בין היתר, את מידת הפיקוח של המעסיק על שעות העבודה, מקום ביצועה, חלוקת המשימות בין העובדים, ההיררכיה בין העובדים השונים, אופן התשלום ועוד. בהיבט השלילי, בוחנים האם למבצע העבודה עסק משלו, או לייתר דיוק, האם ההשתלבות במקום העבודה לא נעשתה באמצעות עסקו. כאן, הסכם ההתקשרות בין המתווך לחברת התיווך ציין כי המתווך קבלן עצמאי המספק את שירותיו כנגד חשבונית. למתווך לא הייתה מתכונת עבודה קשיחה, הוא לא התייצב לעבודה בימים או שעות קבועים והשתתף בישיבות צוות לעיתים רחוקות בלבד. כמו כן, חברת התיווך לא הכתיבה למתווך דרך פעולה או סדר יום והמתווך ידע כי שכרו משולם באמצעות עמלות בלבד ושתק במשך כל תקופת עבודתו. בנוסף, המתווך היה בעל עסק עצמאי משלו והמשיך להיות כזה גם לאחר סיום ההתקשרות עמו כשגם הסכם ההתקשרות איפשר לו להעסיק עובדים לצורך מילוי עבודתו. משכך, המתווך לא "השתלב" במקום העבודה ולא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק באופן המזכה אותו בתשלום שכר או זכויות עבודה כלשהן.