שוכרת פוטנציאלית לא פעלה בשקידה מספקת לכריתת הסכם שכירות מול המשכיר ובכך, הלכה למעשה, סיכלה את התקיימות התנאי המתלה שבהסכם בינה לבין השוכרת הנוכחית.
בית המשפט קיבל את התביעה בשל קיום חוזה בחוסר תום לב. חוזה עם תנאי מתלה הוא חוזה תקף מרגע כריתתו ומשכך חלה על הצדדים החובה לקיימו בתום לב. חובה זו מחילה על צדדים הקשורים בהסכם עם תנאי מתלה את החובה לפעול באופן פוזיטיבי ובשקידה לקיום התנאי המתלה ולא רק להימנע מפעולה שתביא לסיכולו. כאן, ההסכם בין הצדדים הותנה בחתימת הסכם שכירות בין השוכרת הפוטנציאלית למשכיר. אלא, שבמקום לפעול בשקידה לכריתת הסכם כאמור, השוכרת הפוטנציאלית התנהלה, במשך חודשים, באיטיות מופגנת ותוך משיכת זמן במגעיה עם המשכיר ובכך הובילה לאי התקיימות התנאי המתלה. לכן, מדובר בקיום הסכם שלא בתום לב והשוכרת נדרשה לשלם את הפיצויים המוסכמים.