אישה הואשמה על ידי שכנה בפני דיירי הבית בגניבת כספים כאשר נטען על ידו כי בעודה מכהנת כראש ועד הבית העלימה המחאות אשר נמסרו על ידה כתשלומי מיסי הועד אך הוא לא ציין כי תלונה שהוגשה למשטרה על ידו בנושא נסגרה מחוסר אשמה.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי מדובר בלשון הרע. החוק קובע, כי לשון הרע הוא פרסום שעלול להביא להשפלתו של אדם, או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג מצד הבריות. למפרסם עשויה להיות הגנה, בין היתר, אם הפרסום הוא אמת ומהווה עניין לציבור או אם הפרסום נעשה בתום לב. כאן, הפרסום בקבוצת דיירי הבית, בפרט כאשר מושא הפרסום כיהנה כראש ועד הבית, הוא פרסום מבזה ומשפיל. לא הוצגו ראיות לאמיתות הפרסום מה גם שהתלונה במשטרה נסגרה מחוסר אשמה. בנוסף, אי ציון סגירת התלונה שוללת את הגנת תום הלב. לפיכך, הפרסום עולה כדי לשון הרע.