אדם חתם על הסכם פשרה לתשלום חוב מול מלווה הלוואות לטווח קצר, בשמו ובשם אשתו. לאחר שלא עמד בהוראות הסכם הפשרה ביקש המלווה לאכוף את ההסכם.
בית המשפט קבע שהסכם הפשרה אינו בתוקף לגבי בת הזוג אשר לא חתמה על ההסכם ומעולם לא ייפתה את כוחו של בן זוגה לחתום בשמה. על מנת לחייב אדם מכוח הסכם נדרשת חתימתו כצד להסכם או, ככל שאחר חותם מטעמו, ייפוי כוח המייפה כוחו של האחר לחתום בשמו, כאשר ייפוי הכוח נדרש להיות מפורש וספציפי. העובדה כי בני הזוג נשואים אינה הופכת את בת הזוג כחייבת בחובות בן זוגה. כאן, בת הזוג לא הייתה חלק מעסקי בן הזוג, לא חתמה בעצמה על הסכם הפשרה אשר נחתם בשמה על ידי בן זוגה ולא נתנה מעולם ייפוי כוח מפורש המתיר לבן זוגה לחתום בשמה או להתחייב בשמה בחיובים כלשהם. על כן, לא ניתן לחייב את בת הזוג בחיובים שבהסכם או להחיל את החיובים שבהסכם עליה.