משכירת דירה לא תיקנה ליקויי נזילה בדירה במשך חודשים רבים. השוכרת השקיעה בדירה והסתמכה על תקופת שכירות ארוכה, אך לבסוף נאלצה לעזוב את הדירה לאחר שנה בלבד.
בית המשפט קיבל את תביעת השוכרת וקבע כי על המשכירה לפצות את השוכרת בגין נזקיה ועוגמת הנפש שנגרמה לה. על מערכת היחסים שבין שוכר ומשכיר חלות הוראות הסכם השכירות אשר נחתם ביניהם. בנוסף, על משכיר חלה אחריות בהתאם לחוק לבצע תיקונים במושכר תוך "זמן סביר". הזמן הסביר" בדירת מגורים הינו פרק זמן של עד שלושים יום, ואף פחות מכך במקרים דחופים. כאן, הסכם השכירות קבע כי תיקון כגון נזקי רטיבות (כמו גם איתור מקור הרטיבות וטיפול בו) יבוצע "בהקדם". למרות זאת, המשכירה גררה רגליים ולא טיפלה בנזילת מים שהלכה והתפתחה למוקדים שונים בדירה והיה קושי ממשי להתגורר בה במשך תקופה ממושכת שנעה בין חמישה לשמונה חודשים. בנסיבות אלה, השוכרת זכאית לקבל פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובגין נזקים שנגרמו לחפציה בעקבות הנזילה ואף החזר בגין השקעות שביצעה בדירה בהסתמך על ציפייתה לתקופת שכירות ארוכה יותר.