חתימת אדם על הסכם קשור יכולה להוות אינדיקציה לאותנטיות חתימתו על הסכם מאוחר

בעלי מניות בחברה טענו, כי בעל מניות אחר מכר את מניותיו במסגרת חתימה על כתב התחייבות בפגישה שנערכה ביניהם, בהמשך לחתימה על הסכם אחר בקשר למכירת המניות, בעוד שבעל המניות טען, כי מעולם לא חתם על כתב ההתחייבות.

בית המשפט קבע, כי המסמך נחתם על ידי בעל המניות. כשאדם כופר בחתימתו על המסמך, נקודת המוצא היא שהוא לא חתם על המסמך אלא אם ישנן אינדיקציות אובייקטיביות לכך שהוא כן חתם עליו. למשל: אם מישהו היה עד לחתימתו, אם החתימה זהה לחתימתו של האדם או אם ניתן לקבל חוות דעת של אדם שמכיר את כתב ידו של החותם. כאן, החתימה נעשתה בנוכחות בעלי המניות האחרים. בנוסף, בעל המניות אישר, כי החתימה על ההסכם המוקדם היא אכן חתימתו ומכאן ניתן ללמוד, שגם החתימה על כתב ההתחייבויות היא חתימתו.