פרסום המלווה בתמונות בקבוצת ווטסאפ "סגורה" של ישוב קהילתי האשים את אחד התושבים בשימוש במשאבי מים וחשמל ציבוריים לצורך רחיצת רכבו הפרטי ללא כל הרשאה. הפרסום לא ציין את שמו של התושב.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי מדובר בלשון הרע. החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עשוי להשפיל אדם בעיני הבריות לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם בין אם בפרסום בעל פה בכתב או בדפוס, אם היה מיועד והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולתו. יסוד הפרסום יחול אף אם ניתן ללמוד מהפרסום מי האדם עליו מדובר. כאן, הפרסום המאשים בגניבה נעשה בכתב ובתמונות בקבוצת ווטסאפ מקומית של הישוב, כאשר תושבים שונים זיהו על סמך הפרסום במי מדובר. לפיכך, הפרסום עולה כדי לשון הרע.