עובד מאפייה לשעבר התקשר בהסכמי שכירות מול בעלי המאפיה ובמסגרתם התחייב שלא למכור מוצרי מאפה מתוצרתו בשטחי המועצה מקומית וסביבתה לתקופה ממושכת לאחר תום השכירות.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי יותר לשוכר למכור דברי מאפה היות והמגבלה החוזית סותרת את תקנת הציבור. תוקפה של התחייבות חוזית להגבלת חופש העיסוק יבחן תוך בחינת האינטרסים והעקרונות המתחרים והגדרת האיזון הראוי ביניהם. בעוד שלעיתים ניתן יהיה להגביל את חופש העיסוק לצורך שמירה על קניין רוחני, וסודות מסחריים וכיוצא בכך לא ניתן להגבילו רק בגין הניסיון שהעובד צבר בעבודתו. כאן, אמנם מדובר בעובד לשעבר שצבר ניסיון במהלך עבודתו אצל המעסיק, אך הגבלת התחרות הופיעה בהסכמי שכירות שאינם מהווים מסגרת ליחסי עבודה או אמון המחייבים הגבלות עיסוק חריגות ולפיכך, תנאי זה חורג ממהות ההסכם ותכליתו וסותר את תקנת הציבור. משכך ההגבלה החוזית בטלה מעיקרה והשוכר רשאי למכור דברי מאפה.