בהתחייבות לשיפוי על המשפה לשלם את מלוא החוב גם אם חיוב החייב הוקטן

יזמים התחייבו להחזיר חוב של חברה שלקחה מימון מהבנק. בין הבנק לבין החברה נחתם הסדר חוב במסגרתו נקבע, כי על הבנק לממש את הבטוחות שמצויות בידיו, שאם לא יספיקו לפירעון מלוא החוב, החוב ייפרע מתוך דירות בפרויקט ורק לאחר מכן על היזמים לשלם את יתרת החוב, אם תיוותר.

בית המשפט קבע, כי ההתחייבות היא שיפוי ולכן אין בעובדה שהחוב הוקטן כדי להקטין גם את חיובם. כאשר התחייבות היא ערבות, יחולו עליה סעיפי החוק לרבות העובדה שככל שחיובו של החייב הוקטן, גם חיובו של הערב יוקטן, בעוד ששיפוי הוא התחייבות עצמאית המנותקת מהיחסים בין החייב לבין הנושה. ההבחנה נעשית על בסיס מידת העצמאות של החיוב, מועד כניסת החיוב לתוקף ותוכן החיוב. כאן, מדובר בחיוב עצמאי שהיזמים נטלו על עצמם ללא קשר למתן ההלוואה של הבנק. מבחינת מועד ההתחייבות, זו נוצרה לאחר הסדר החוב. מבחינת תוכן החיוב, היזמים לא התחייבו לשאת בתשלום יתרת החוב, כי אם לפצות את הבנק בגובה יתרת החוב שנותרה, לאחר התקיימות התנאים שנקבעו בהסדר החוב. לפיכך, מדובר בשיפוי ולא בערבות ועל היזמים לשלם את מלוא הסכום לו התחייבו.