בעל שליטה בחברה ציבורית קולטת בהליך מיזוג, שכלל רכיב מזומן ורכיב מניות בחברה הקולטת, פעל להגדיל את רכיב המזומן בכדי להשאיר בידיו שיעור גבוה של מניות.
בית המשפט קיבל את טענת בעל השליטה להעדר עניין אישי. בחברה ציבורית ישראלית אישור עסקה בה לבעל השליטה עניין אישי מחייב רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי. 'עניין אישי' אינו עניין הנובע מעצם ההחזקה במניות, ונקבע באמצעות מבחן דו שלבי הבוחן את עומק הפער בין הזיקה האישית לאינטרס החברה והאם עצמת הזיקה האישית משמעותית מספיק בכדי לפגוע ביכולת לראות את טובת החברה. שליטה נובעת מאחזקת מניות החברה ומכאן שאף האינטרס לשמור עליה הוא אינטרס של בעל המניות הנובע מעצם ההחזקה במניות. כאן, מדובר בבעל שליטה שהעדיף להשאיר בידיו שיעור מניות קרוב לרף השליטה גם במחיר הגדלת הוצאות החברה. עם זאת, הואיל והשליטה נבעה מעצם ההחזקה במניות והואיל וכבעל מניות משמעותי בחברה הנהנה מהצלחתה ונפגע מהפסדיה לא ניתן לטעון שהעדפתו לשמר את אחזקותיו תפגע ביכולתו לראות את טובת החברה. משכך, אין מדובר ב'עניין אישי' והוא רשאי היה להצביע.