לקוחות הזמינו מחברה פרגולה ייחודית בהזמנה אישית המיוצרת מחו"ל. חרף הבטחות חוזרות ונשנות של מנהל החברה במשך שנה וארבעה חודשים הפרגולה לא הגיעה לישראל והמנהל נדרש להשיב את המקדמה ולשלם פיצויים באופן אישי.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הבטחות המנהל ניתנו בחוסר תום לב ולכן רובצת עליו אחריות אישית. החובה לפעול בתום לב בקיומו של חוזה מוטלת על מי שמיישם את החוזה גם אם הוא שלוחו של אחר. על מנת שתשובה או הבטחה מצד אורגן תיחשב כמצג חסר תום לב בעל סממנים של הטעיה או מרמה, באופן המצדיק הטלת אחריות אישית על המנהל, יש להראות שהוא ידע או היה עליו לדעת באותה עת שאין אמת בתשובתו או בהבטחתו. כאן, מדובר בחברת יחיד בבעלות בת זוגו של המנהל, כאשר המנהל משמש כ'איש השטח' אשר היה אמון על ניהול החברה בפועל. המנהל לא סיפק תשובות והבטחות כלליות בסגנון "הנושא בטיפול" או "יהיה בסדר", שאינן מקימות בהכרח אחריות אישית, אלא שהמנהל משך את הלקוחות במשך חודשים רבים וסיפק הבטחות וסיפורים בדבר 'התקדמות ההזמנה' ומועדי האספקה שלא שיקפו את המציאות ותוך מסירת מידע מטעה ביודעין או מתוך עצימת עיניים. לפיכך, המנהל פעל בחוסר תום לב והוא ישיב את סכום המקדמה ללקוחות ואף ישלם להם פיצויים באופן אישי.