מומחה להנדסת אנרגיה אשר סייע לחברה בעריכת בקשה לקבלת מענק מקרן בינלאומית לצורך ביצועו ופיתוח של מיזם, מתוך אינטרס לעבוד במיזם, דרש לקבל כ- 80% מהכספים שהתקבלו מהקרן במסגרת המיזם.
בית המשפט דחה את תביעת המומחה וקבע, כי הוא פעל לקידום אינטרס עצמי ולכן אינו זכאי להשבה. עשיית עושר ולא במשפט קמה מקום בו האחד מתעשר על חשבונו של האחר, שלא כדין, ולשם כך נדרשים שלושה תנאים:התנאי הראשון הוא קבלת נכס, שירות או טובת הנאה (ההתעשרות); התנאי השני הוא שההתעשרות באה לזוכה מהמזכה; התנאי השלישי הוא שההתעשרות נתקבלה על ידי הזוכה "שלא על פי זכות שבדין". בנסיבות בהן הזכייה לא הייתה כרוכה בחסרון מצד המזכה או כאשר קיימות נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת, ניתן לפטור את הזוכה מחובת השבה. מי שפעל לקידום אינטרס עצמי איננו זכאי להשבה מאנשים אחרים אשר הפיקו תועלת מפעולתו. כאן, המומחה אכן סייע לחברה בהכנת תכנית ובעקבות זאת התקבלו הכספים מהקרן, אולם כספי המענק ניתנו 'כדין'. מעבר לכך, המומחה סייע לחברה מתוך רצון לקחת חלק מהפרויקט ולהיות מועסק בו כקבלן חיצוני. משכך, הסיוע בהכנת התכנית היה פעולה לקידום אינטרס עצמי שאינה מזכה בהשבה. לפיכך, תביעת המומחה לקבלת 'חלקו' מתקבולי הקרן נדחתה.