מנהל עיזבון ביקש להשיב לקופת העיזבון נכס מקרקעין של מנוחה אשר ניתן עוד בחייה כמתנה, בטענה כי היא מעולם לא הסכימה לתת את הנכס כמתנה והסכם המתנה כולו היווה תרמית ונעשה בניגוד להבנת המנוחה שלא עמדה על דעתה ותוך כדי כפייה.
בית המשפט דחה את התביעה בשל עמידה בתנאי הסכם המתנה. חוק הירושה קובע כי: למתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו יהיה תוקף רק אם נעשתה בנוסף גם דרך צוואה, התחייבות לנתינת מתנה צריכה להיות בכתב, ועל כן ביטול מתנה במקרקעין שהסתיימה ברישום אינה אפשרית. כאן, המנוחה חתמה בפני עורך דין על תצהיר להענקת הדירה כמתנה לאחר הסבר מפורט שלו על משמעות הדבר, הדירה נרשמה על שם היורשים עוד בחייה ובאחת מצוואותיה אף הורישה אותה להם. בדיקה רפואית שנערכה למנוחה לאחר מועד הענקת המתנה קבעה כי היא כשירה ועומדת על דעתה. נקבע כי מתנת הדירה ניתנה כדין.