נכד טען לזכות בעלות בדירה אשר לדבריו ניתנה לו כמתנה על ידי סבתו עוד בחייה, בניגוד לצוואתה בה הורישה את הדירה לביתה.
בית המשפט דחה את התביעה מכיוון שהמתנה ניתנה מחמת עושק. עושק מוגדר כהתקשרות שנעשית עקב ניצול שניצל אחד הצדדים או אחר מטעמו את השני את מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית, חוסר ניסיונו, וכן תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. עושק מתבסס על מצבו של העשוק והתנהגות העושק, ונבחן באמצעות מבחני עצמאות, הסיוע, קשרי "המזכה" עם אחרים, נסיבות עריכת המסמך המזכה ומבחן הייעוץ. כאן, הסבתא הייתה אישה סיעודית אשר לא ידעה קרוא וכתוב, הנכד בודד אותה משאר בני המשפחה והוא זה שיזם והביא אותה לעורך דין לשם הסכם המתנה. לפיכך, עסקת המתנה נעשתה בתנאי עושק ועל כן היא מבוטלת.