חברת שינוע ביקשה לקבל פיצוי משוגרת (Shipper) בגין נזקים שנגרמו למטען שהובל על ידה מיפן לנמל חיפה, על אף שהיא לא מופיעה כצד לשטר המטען ובחלוף שנה ממועד מסירת המטען.
בית המשפט העליון קבע, כי לחברת השינוע זכות לבקש פיצוי למרות חלוף הזמן. ככלל, דרישה לפיצוי נגד מוביל ימי מתיישנת לאחר שנה מהיום בו נמסר המטען בפועל או במועד שבו היה צריך להימסר. אולם, תקופה זו רלוונטית רק לצדדים המפורטים בשטר המטען, המתקשרים בחוזה ההובלה ועל מי שנכנס בנעליהם אך לא על צדדים שלישיים. הסיבה לכך היא שלצדדים לשטר המטען ניתנת האפשרות להתנות בשטר על הוראות הדין, כך שיחולו עליהם חובות והגנות שונות, בעוד שלצד שלישי לא ניתן אפשרות דומה ולכן אין זה הוגן לחייבו בהוראות המגבילות את זכויותיו. כאן, חברת השינוע אינה צד לשטר המטען ולכן לא ניתן להגביל את זכותה לדרוש פיצוי לשנה אחת בלבד. לפיכך, דרישתה מהמוביל הימי לא התיישנה.