| בבית המשפט העליון |
רשות ערעור אזרחי 55481-09-24
| לפני: | כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
|
|
| המבקשת: | Maersk A/S | |
|
נגד
|
||
| המשיבות: | 1. קבוצת גולד בונד בע"מ
2. אורדע פרינט תעשיות בע"מ 3. גטר גרופ בע"מ 4. Komori corporation |
|
|
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 14.6.2024 בתיק אזרחי 52513-01-23 [נבו] |
||
| בשם המבקשת: | עו"ד הילה ניסן; עו"ד רועי כהן
|
|
| בשם המשיבה 1: | עו"ד יוסף בנקל; עו"ד ניר שמרי; עו"ד אביב שיזף
|
|
| בשם המשיבה 2: | עו"ד איזי הולדשטיין; עו"ד מיכאל טסלר; עו"ד אורי ציטיאטי | |
| החלטה
|
הוראת סעיף III(6) לתקנות האג בעניין שטרי מטען, שאומצו בתוספת לפקודת הובלת טובין בים (להלן בהתאמה: תקנות האג ו-הפקודה), קובעת כי תביעה המוגשת נגד מוביל ימי בגין נזק שנגרם לטובין שהובלו על-ידו, תתיישן בחלוף שנה ממועד מסירת הטובין. האם חלה הוראה זו על תביעה המוגשת נגד המוביל הימי על-ידי מי שאינו צד לשטר המטען? זוהי השאלה העומדת במוקד הדיון שלפנינו.
עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 14.6.2024 בתיק אזרחי 52513-01-23, [נבו] בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסילוקה על הסף של הודעה לצד שלישי שהוגשה נגדה על-ידי המשיבה 1 מחמת התיישנות.
רקע עובדתי
- המשיבה 2, חברת אורדע פרינט תעשיות בע"מ, העוסקת בין היתר בתחום הדפוס המסחרי, רכשה מן המשיבה 3, חברת גטר גרופ בע"מ, מכונת דפוס המיוצרת על-ידי המשיבה 4, חברת Komori Corporation היפנית (להלן: אורדע, גטר, קומורי ו-המכונה). המכונה הובלה מנמל יוקוהמה שביפן לנמל חיפה בישראל באמצעות המוביל הימי, היא המבקשת, חברת Marsek A/S (להלן: מארסק). גטר שכרה את שירותיה של המשיבה 1, קבוצת גולד בונד בע"מ, העוסקת בתחום השינוע, האחסנה והלוגיסטיקה (להלן: גולד בונד), לפריקת המכולות בהן אוחסנו חלקי המכונה בהגיען לנמל בחיפה, ולשינוען לאתר של אורדע בקריית גת. בשטר המטען של המשלוח הימי שהנפיקה מארסק, מופיעים קומורי כשוגרת (Shipper); גטר כנשגרת (Consignee); ומארסק כמובילה (Carrier).
אלא שדרכה של המכונה ליעדה לא התנהלה על מי מנוחות. ביום 22.1.2023 הגישה אורדע תביעה נגד גולד בונד, ובה טענה כי בשל רשלנותה בפריקת המכולות בנמל חיפה ביום 12.1.2021, נפלה אחת המכולות וכתוצאה מכך "רכיב מהותי של המכונה שהיה במכולה שנפלה, ניזוק באופן מוחלט והיה צורך לייצרו מחדש". נטען כי הדבר גרר עיכוב של כ-10 חודשים בהתקנת המכונה, וזה הסב בתורו נזקים כבדים לאורדע בסכום של כ-37 מיליון ₪ - בין היתר בגין אובדן רווחים ועלויות תפעול שונות - נזקים שלהם אחראית, על-פי הנטען, גולד בונד.
גולד בונד הכחישה בכתב הגנתה את הטענות נגדה. תחילה העלתה טענות מקדמיות שונות; בין היתר טענה להתיישנות התביעה בהתאם להוראת סעיף III(6) לתקנות האג; ולהיעדר יריבות בינה לבין אורדע, שלא התקשרה עמה ולא הזמינה ממנה כל שירות- אלא מגטר, שהיא הכתובת לטענותיה. לגופם של דברים טענה, כי אירוע הנפילה הנטען אינו באחריות גולד בונד, אלא באחריות קומורי, גטר או מי מגורמי ההובלה. בהמשך לכך, הגישה גולד בונד הודעה לצד שלישי נגד קומורי, גטר ומארסק, לשיפוי, השתתפות או פיצוי בגין כל סכום שייפסק נגדה. במסגרת ההודעה נגד מארסק, שהיא הרלוונטית לענייננו - טענה גולד בונד, בעיקרו של דבר, כי מארסק נושאת באחריות לנזק הנטען נוכח התרשלותה בטעינת מכונת הדפוס או בהובלתה.
בכתב הגנתה טענה מארסק, בין היתר, להתיישנות ההודעה שהוגשה נגדה, וביום 30.1.2024 הגישה בקשה לסילוקה על הסף. בבקשתה טענה, כי בהיותה המוביל הימי על-פי שטר המטען שצירפה לבקשתה, הרי שכל תביעה נגדה בקשר להובלת המכונה התיישנה התיישנות מהותית בחלוף שנה ממועד מסירתה, בהתאם לסעיף III(6) לתקנות האג; כאשר התביעה העיקרית הוגשה כשנתיים לאחר מועד פריקת המכונה, וההודעה לצד שלישי הוגשה בחלוף כשלוש שנים מאז אותו מועד. על בסיס האמור טענה מארסק, כי בהיעדר אחריותה כלפי התובעת העיקרית, היא אורדע - אין יסוד לתביעת השיפוי וההשתתפות שהוגשה נגדה. - בתשובתה לבקשה טענה גולד בונד, בתמצית, כי הודעתה אינה מבוססת על שטר המטען, אלא על עילה נזיקית בעיקרה - ועל כן לא ניתן להגביל את זכות תביעתה מכוח השטר. עוד לשיטתה, מאחר שאין היא צד לשטר המטען, הוראת ההתיישנות הקבועה בסעיף III(6) לתקנות האג אינה חלה במישור היחסים שבינה לבין מארסק. לחלופין טענה, כי גם אם תקנות האג חלות בנסיבות העניין, הרי שמתקיים במקרה דנן החריג הקבוע בסעיף III(6א) לתקנות, שלפיו "תביעה לשיפוי נגד צד שלישי ניתן להגיש אף לאחר תום השנה האמורה בסימן 6, אם הוגשה תוך פרק הזמן שבו מותר להגישה על פי הדין החל בבית המשפט הדן בה [...]"; כך שיש לבחון את סוגיית ההתיישנות בהתאם להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).
מארסק הגישה תגובה לתשובה, ובה הדגישה כי ההודעה נגדה היא מטיבה תביעה להשתתפות בין מעוולים במשותף, וככזו היא מבוססת על טענה לאחריותה לנזק שנגרם לאורדע, ולא לגולד בונד - מכוח היותה המוביל הימי על פי שטר המטען. בנסיבות אלה, לשיטתה, אין משמעות לכך שגולד בונד אינה צד לשטר. עוד טענה, בין היתר, להעדר תחולה לחריג שבסעיף III(6א) לתקנות האג, שכן עניינו של החריג הוא בתביעות שיפוי שמגיש מוביל ימי, בעוד גולד בונד אינה המוביל הימי.
בהחלטתו מיום 14.6.2024 - העומדת במוקד הבקשה שלפניי - דחה בית המשפט המחוזי את בקשת מארסק לסילוק ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדה על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי הפסיקה החילה את הוראת ההתיישנות המקוצרת שבסעיף III(6) לתקנות האג, רק בתביעות המוגשות נגד המוביל הימי על-ידי צד ישיר לשטר המטען או מי שנכנס בנעליו; ומאחר שגולד בונד אינה נמנית עם אלה - הוראה זו אינה חלה במישור היחסים שבינה לבין מארסק. עוד נקבע, מעל לצורך, כי גם החריג הקבוע בסעיף III(6א) לתקנות האג אינו חל בנסיבות העניין, שכן חריג זה מתייחס לתביעת שיפוי המוגשת נגד "צד שלישי"; ואילו מארסק אינה צד שלישי, אלא צד ישיר לשטר המטען.
תמצית טענות הצדדים