בחלוף מספר שנים ממועד הפרידה ביניהם דרש בן הזוג מבת הזוג לשעבר להשיב לו מחצית מסכום ההלוואות שנטל לטובת מימון חובות משותפים.
בית המשפט דחה את התביעה מכיוון שחזקת השיתוף לא חלה במקרה זה. הלכת השיתוף בזכויות קובעת שכאשר בני-זוג מנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הרכוש החדש שהם מייצרים מצוי בבעלותם המשותפת, אף אם הוא רשום על שם בן זוג אחד או נמצא בחזקתו הבלעדית, והכל אלא אם ניתן להראות באופן ברור שהייתה כוונה אחרת. בהתאם לכך, בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן זוגו, חייב לשאת גם בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. כאן, הייתה הסכמה שבן הזוג נשאר הבעלים היחיד על זכויותיו וחובותיו בעסק שלו ולא ברור האם ההלוואה ניטלה לכיסוי החוב של העסק הנפרד או חובות משותפים ולכן בת הזוג אינה חבה במחצית ההלוואה.