תביעות לאחר הסדר התדיינויות (תל אביב) 18668-11-23 פלוני נ' פלונית

פסק דין

הצדדים, בני זוג לשעבר, אשר חיו יחד ללא נישואין משנת 2012 ועד שלהי שנת 2018.  ביום 8.11.2023, בחלוף כחמש שנים מעת הפרידה, הגיש התובע תובענה כספית להשבה בסך של 241,566 ₪; התובענה מבוססת על הטענה לפיה בני הזוג היו ידועים בציבור ובמהלך החיים המשותפים נצברו חובות ששולמו על ידי התובע באמצעות הלוואות ועל הנתבעת לשאת במחציתן.

הנושא שבמוקד הדיון - אף אם בני הזוג יוכרו כידועים בציבור וקמה חזקת השיתוף, אין בכך כדי לפטור את התובע מהחובה להוכיח, כי כספי ההלוואות מושא התביעה, שימשו לכיסוי החובות המשותפים; רק אם יעמוד התובע בנטל זה, יעבור הנטל לסתור את חזקת השיתוף בחובות אל כתפי הנתבעת.

רקע עובדתי ודיוני קצר

1. התובע והנתבעת חיו כידועים בציבור תחת קורת גג אחת משנת 2012 ועד לפרידתם ביום 29.10.2018.
2. לבני הזוג בת משותפת, ***, כיום בת כ-11.5 שנים.
3. בני הזוג התגוררו בדירה שכורה ב---, יחד עם בתם המשותפת ועם ארבעת ילדיה של הנתבעת מנישואיה הראשונים.
4. בתקופת החיים המשותפים, פתח התובע עסק למכירת מוצרי ... ב---.  הנתבעת עבדה בעסקו של התובע, אך שכרה לא הועבר לידיה אלא נמשך על ידי התובע לטובת הוצאות משק הבית.
5. ההליכים בין בני הזוג נפתחו בשנת 2019, עת הגישה הנתבעת תביעה למזונות בתם המשותפת ותביעה בענייני אפוטרופסות ואחריות הורית. שני הליכים אלה הסתיימו בפשרה שקיבלה תוקף של פסק-דין מיום 16.2.2020 (תביעות לאחר הסדר התדיינויות 7713-05-19).
6. ביום 8.11.2023, כחמש שנים לאחר פרידת בני הזוג, הגיש התובע תביעה כספית במסגרתה עתר לחיוב הנתבעת להשיב לו מחצית מיתרת סכום ההלוואות שנטל לטענתו מחשבונו הפרטי לטובת מימון חובות משותפים.
7. דיון הוכחות התקיים ביום 8.12.24; התובע הגיש סיכומיו ביום 16.2.2025 והנתבעת הגישה סיכומיה ביום 4.5.2025; והגיעה העת להכריע בתביעה.

טענות התובע

8. במהלך החיים המשותפים היתה הנתבעת מסובכת בהליכי הוצאה לפועל, ועל כן הפעילות הכלכלית של הצדדים נעשתה מחשבון הבנק הפרטי והעסקי של התובע, ובכלל זה: תשלום שכר דירה, תשלומי הוצאות אחזקת, כלכלה וכו'. כמו כן, לנתבעת ארבעה ילדים מקשר זוגי קודם, והתובע הוא שמימן את הוצאותיהם, בין היתר על ידי הלוואות שנטל.
9. במהלך החיים המשותפים, הצדדים צברו חובות משותפים בסך של 471,832 ₪, אשר התובע שילם אותם במלואם, ועל הנתבעת להשיב לו סך של 208,916 ₪ (מחצית מסכום החובות).
10. ההלוואות מושא התביעה, פורטו בסע' 14 לכתב התביעה כדלהלן:
11. עם פרידתם של הצדדים, נותרה הנתבעת עם המיטלטלין המשותפים, ועליה לשלם לתובע את שווי מחציתם בסך של 19,650 ₪.
12. לאחר פרידתם של הצדדים, עזב התובע את הדירה השכורה, והנתבעת החליטה באופן חד-צדדי, להמשיך להתגורר בדירה השכורה, חרף התנגדות התובע; התובע עותר לחיוב הנתבעת בהשבה של שכר הדירה ששילם עבורה בסך של 13,000 ₪ (שכר דירה עבור שני חודשי שכירות).

טענות הנתבעת

13. בני הזוג אומנם ידועים בציבור מאז שנת 2021 ועד למועד פרידתם ביום 29.10.2018, אך לא היה ביניהם כל שיתוף רכושי והם שמרו על הפרדה רכושית.
14. התובע צבר חובות בגין העסק ובגין רכב שרכש, ולנתבעת לא היה כל חלק בחובות. התובע רכש עסק למכירת מוצרי ...  והיה לבעליו הבלעדי, ולנתבעת לא היו כל זכויות בעסק.  התובע החליט פתאום לשתף את הנתבעת בחובות, אך לא שיתף אותה ברווחי העסק.
15. התובע העסיק את הנתבעת בעסק, שילם לה שכר חודשי, ועם הפרידה פיטר אותה. הנתבעת פתחה בהליך בבית הדין לעבודה, לחיוב התובע בתשלום פיצויים, אך הסכימה למחוק את התביעה לאחר שהתובע הצהיר, כי הוא אחראי לבדו לתשלום החובות.
16. התובע הוא שבחר ליטול הלוואות, והבהיר לנתבעת, כי הוא נושא באחריות לחובותיו. החובות המדוברים הם חובות עסקיים של התובע.  התובע לא הציג אף לא בדל של ראיה, כי ההלוואות שימשו לטובת מימון חובות משותפים.
17. התובע הציע לנתבעת, כי הוא ישלם את שכר הדירה לאחר שבגד בנתבעת; היתה זו מחווה אנושית מצד התובע. מעולם לא ציין התובע בפני הנתבעת כי שכר הדירה שהוא משלם עבורה הוא בגדר חוב שלה לטובתו.
18. עם עזיבתו של התובע את הדירה, הנתבעת ארזה את חפציו והוא נטל אותם. התובע אמר כי הוא מותיר לנתבעת ולבת המשותפת את כל יתר המיטלטלין.
19. התביעה הוגשה בחלוף 5 שנים מאז נפרדו הצדדים זמ"ז. התביעה נועדה להתעלל בתובעת ולנקום בה, ולתמיכה מצטטת הנתבעת דברים שאמר התובע ברווחה לפיהם: "אני אמוטט את האמא הזאת בכל צורה חוקית".

דיון והכרעה