חברה רשמה שעבוד לטובת צד שלישי כדי להבטיח חוב של בעל השליטה בה כלפי הצד השלישי. החברה לא כינסה אסיפת בעלי מניות על מנת לאשר את העסקה למרות שלדירקטור היה עניין אישי בה, אולם החברה הציגה מצג כאילו השעבוד אושר כדין במסגרת מסמך שקיבל אישור של עורכת הדין של החברה.
בית המשפט קבע, כי השעבוד תקף על אף שלא אושר כדין. עסקה חריגה היא ככלל עסקה עם בעל עניין שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה או העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות או התחייבויות החברה. עסקה כאמור מצריכה אישור דירקטוריון ואסיפה כללית. עם זאת, בעוד החברה נעדרת כשרות משפטית להתקשר בעסקה שלא עמדה בהליך האישור הפרוצדורלי, חברה יכולה לבטל עסקה שלא אושרה כדין רק אם האדם עמו התקשרה ידע על העניין האישי ואם ידע או היה צריך לדעת על היעדר האישור המתאים. כאן, שעבוד נכסי חברה להבטחת חוב של בעל שליטה אינו מעשה המתרחש מידי יום ביומו ובכוחו להשפיע על מצבה של החברה ולפיכך מדובר בעסקה חריגה. הצד השלישי אמנם ידע כי לבעל החוב יש עניין אישי מעצם היותו בעל השליטה בחברה, ואולם הוא לא ידע וגם לא היה עליו לדעת כי העסקה לא קיבלה את האישור הנדרשים לאור אישור עורכת הדין את השעבוד. לפיכך, השעבוד תקף ולצד השלישי זכות לממשו.