עובדת דרשה פיצויים מהמעסיק שפיטר אותה כשהיא בהיריון. המעסיק פיטר אותה מסיבות מקצועיות וקשיים כלכליים בתקופת המלחמה. העובדת גילתה למעסיק שהיא בהיריון רק יום אחרי השימוע ולא הציגה הוכחה לכך.
בית הדין קבע שהעובדת פוטרה כדין. ככלל, חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר. עם זאת, החוק דורש התנהלות בתום לב מצד העובדת. אין די באמירה בעל פה כי היא בהיריון כדי להקים חובה אוטומטית למעסיק, ועליה להציג אישור רפואי. מעסיק אינו יכול להיחשב כמי שפעל בניגוד לחוק אם במועד קבלת החלטת הפיטורים כלל לא ידע על ההיריון בשל הסתרתו המכוונת על ידי העובדת. כאן, העובדת נהגה בחוסר תום לב. היא ידעה שהיא בהיריון טרם השימוע, אך בחרה לשתוק במהלך שיחת השימוע. רק למחרת, לאחר שהבינה שהיא מפוטרת, הודיעה למעסיק על ההיריון במטרה לסכל את הפיטורים, ואף לא טרחה להציג אישור רפואי. לפיכך, העובדת פוטרה כדין ואינה זכאית לפיצוי.