מפעילת תחנת רדיו דרשה מבעל מניות בחברת פרסום כי יישא באופן אישי בחוב שצברה החברה בגין שירותי פרסום שסופקו לה.
בית המשפט דחה את התביעה נגד בעל המניות וקבע, כי לא הוכחו התנאים הקיצוניים המצדיקים הרמת מסך. הרמת מסך היא סעד קיצוני השמור למקרים בהם נעשה שימוש באישיות המשפטית כדי להונות אדם, לקפח נושה או ליטול סיכון בלתי סביר ליכולת הפירעון. הכלל הוא הפרדה בין נכסי החברה לנכסי בעליה, וסטייה ממנו מחייבת הוכחה פוזיטיבית של מעשי תרמית או ניצול לרעה של מסך ההתאגדות. חוב כספי של חברה, כשלעצמו, אינו מהווה עילה להטלת אחריות אישית על אורגנים בה. כאן, בעל המניות לא ניהל בפועל את החברה ואף לא היה מעורב אישית בהתקשרות, אלא דירקטור אחר. משכך, בעל המניות לא עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת כדי להונות ולא נטל עבור החברה סיכון בלתי סביר ולכן אין עילה לסטות מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת והתביעה נדחתה.