לקוח שפנה לספק שירותים העוסק בגיוס הלוואות חוץ בנקאיות סירב לשלם את מלוא שכר הטרחה למרות שהתחייב לשלם זאת עם קבלת אישור העקרוני/אישור להלוואה.
בית המשפט קיבל את תביעת הספק וקבע כי תנאי ההתקשרות הינם סבירים ועל הלקוח לשלם את שכר הטרחה במלואו. לפי החוק מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה. כאן, הלקוח לא נוצל, אלא היה מודע לעיקרי ההסכם ומהותו במועד ההחתמה והוא זה שפנה לספק מיוזמתו לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה כאשר היה ידוע לו כי לא יוכל לקבל הלוואה בתנאי ריבית 'רגילים'. למרות שמספר גורמים סירבו להעניק מימון ללקוח, הספק פעל במיומנות והצליח להשיג ללקוח הלוואה בתנאים הטובים ביותר עבורו (גם אם הריבית הייתה גבוהה ביחס ללקוח 'רגיל'). סעיף בחוזה הקובע כי 100% מהתמורה תשולם לאחר קבלת אישור עקרוני להלוואה הינו סביר ומשקף רציונל עסקי ברור, שכן עיקר עבודתו של הגוף המסייע באיתור מימון חוץ בנקאי הוא בקבלת אישור למתן ההלוואה ולא סביר כי הגוף המסייע ישקיע מזמנו וממרצו, ישיג ללקוח אישור למתן הלוואה מגורם מימון כלשהו ובסופו של יום הלקוח יתחרט וכל עמלו של הגוף המסייע יֵרֵד לטמיון. משכך, במקרה זה לא התקיים עושק ועל הלקוח לשאת במלוא תשלום שכר הטרחה.