תביעה אזרחית בדיון מהיר (תל אביב) 65691-01-24 קבוצת פרימיום פתרונות אשראי בע"מ נ' שרון רגפורקר

רקע

1. לפניי תביעה בעילה שטרית, לתשלום חוב שכר טרחה נטען בסך 46,215 ₪.
2. ביום 11.5.23 הנתבע, מר שרון רגפורקר, פנה אל התובעת, קבוצת פרימיום פתרונות אשראי בערעור מיסים (חברה העוסקת בייעוץ וליווי בגיוס אשראי והלוואות למגזר הפרטי והעסקי), והתקשר עמה בהסכם לגיוס הלוואה חוץ בנקאית בסך של כ - 716,000 ₪ כנגד דירה למכירה שהייתה אותה עת תחת כינוס נכסים.
3. במסגרת אותה התקשרות חתם הנתבע על הסכם הזמנת עבודה (להלן - "ההסכם") כמו גם על שטר חוב בסך 39,500 ₪ בתוספת מערעור מיסים לטובת התובעת, המוגבל לסכום שכר הטרחה שהגיע לה לפי ההסכם (להלן - "שטר החוב").
4. תחילתו של ההליך דנן בתביעה למימוש שטר החוב שהגישה התובעת נגד הנתבע בלשכה ההוצאה לפועל. לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן- עברה התביעה לפסים של דיון מהיר (החלטה מיום 5.2.24).

תמצית טענות הצדדים

5. לטענת הנתבע בבקשת ההתנגדות, החברה ניצלה את המצוקה הנוראה אליה נקלע בעקבות הסתבכות כלכלית חמורה, במסגרתה מונה בנק מזרחי טפחות לכונס נכסים על דירת המגורים שבבעלותו ובבעלות אשתו בבאר שבע. בעוד שהנתבע הצליח לטענתו לעמוד בתשלומי החזר המשכנתא החודשיים לבנק מזרחי טפחות, הוא לא הצליח להחזיר חובות שעמדו על כ - 250,000 ₪ לחברת אובליגו.  במצב זה, כּאָב משפחה שעמד להיזרק מביתו הפך ל"טרף קל" עבור התובעת והוחתם על ההסכם מושא דיוננו.
6. בסיכומיו הוסיף וטען, כי התובעת הציגה עצמה כמי שפותרת בעיות מימון תוך התחייבות למתן אשראי בריבית אטרקטיבית כשנציגיה היו לוחצים עליו באגרסיביות שיווקית מדי יום לחתום על הסכם התקשרות מבלי שנתנו לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו.
7. לטענתו, במהלך ישיבת ההוכחות התבררו תנאיה החריגים של ההלוואה שאושרה לו - ריבית אפקטיבית של 17.52% (פי שלושה מהמקובל בבנקים) עם החזר חודשי של 9,490 ₪ בעוד שכלל ההכנסה המשפחתית שלו ושל בת זוגו עמדה על 11,000 ₪. התובעת פנתה ל - 4 גופי מימון בלבד מתוך 75 עמם מצויה בקשרי עבודה, ההלוואה התייחסה לסכום של 650,000 ₪ במקום 250,000 ₪, והריבית שהושגה היא ריבית נשך של 19.14% בניגוד לדין.
8. לטענתו ההסכם בטל מחמת עושק, הואיל והתובעת ידעה על מצוקתו, ניצלה אותה והשיגה לו הלוואה בתנאים דרקוניים ובחוסר סבירות קיצונית. התובעת גם הפרה לטענתו את הוראות חוק אשראי הוגן ואת תקנת הציבור בכך שבנוסף לעסקת ריבית הנשך שתיווכה לו גם ביקשה לגבות שכ"ט מופרז.
9. מכאן לשיטתו אין כל בסיס משפטי או מוסרי לדרישת התשלום.
10. הנתבע הוסיף וטען כי בעוד שהוא מצדו עשה את כל הנדרש לפי ההסכם מול התובעת ונציג התובעת אף הודה כי הנתבע נתן לו את כל המסמכים על מנת להפיק אישור עקרוני למתן הלוואה, התובעת לא מילאה אחר כלל התחייבויותיה בהסכם, נציג התובעת הודה כי המסמך שהוצג אינו "אישור עקרוני" והתובעת כלל לא הוכיחה שהנתבע הוזמן לחתימה על הסכם הלוואה.
11. הנתבע סירב לקחת את ההלוואה בתנאים שהוצגו מאחר שהתרשם כי מדובר בעסקה הרסנית, ולא נטל את ההלוואה בפועל. בסופו של יום גויס למלחמה וקיבל הלוואה מבנק מזרחי טפחות על סך 200,000 ₪ על מנת לשלם לחברת אובליגו את החוב כלפיה ובכך לשוב למסלול חיים נורמלי.  גם באמור די לטענתו כדי לאיין זכאותה של התובעת לשכר טרחה כלשהו.
12. התובעת מצדה הכחישה את טענות הנתבע והתעקשה על כך שלא עמד בנטל לסתור את חזקת חובת התשלום מכוח שטר החוב עליו הוא חתום.
13. לטענתה, כלל הוא שכל מי שחתום על שטר - חב לפיו. הנתבע אינו מכחיש חתימתו על שטר החוב, וככל שטוען להיעדרו של חוב - עליו הנטל להוכיח זאת, לפי ס' 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן - "פקודת השטרות").  התובעת הפנתה גם לסעיפים 84(א) ו - 89 לפקודת השטרות.  לטענתה הנתבע לא עמד בנטל זה בנסיבות.
14. לשיטת התובעת, הנתבע פנה אליה מיוזמתו וחתם מולה על הסכם למתן שירותי ייעוץ וליווי בגיוס אשראי עד לסך 716,000 ₪ תוך שהעמיד כבטוחה לעסקה נכס שבבעלותו ובבעלות אשתו בסך 1,150,000 ₪ שהיה אותה עת בכינוס נכסים.
15. לטענתה, ההסכם עליו חתם הנתבע הוא הסכם הוגן, לפיו שכר הטרחה משולם לתובעת באופן מדורג בהתאם לקצב ביצוע העבודה. הנתבע אינו כופר בחתימתו על ההסכם, ולא התקיימו תנאים של עושק - לא בחתימה על ההסכם ולא בתנאי ההסכם לגופו.
16. התובעת הוסיפה וטענה, כי היא פעלה רבות והשקיעה את מיטב זמנה, מרצה ומקצועיותה כדי לתווך לנתבע את ההלוואה האטרקטיבית ביותר עבורו בנסיבותיו המיוחדות (כינוס נכסים, תיקי הוצל"פ וכיו"ב). בכלל זה התובעת פנתה לגורמי מימון שונים בבקשה למתן הלוואה בצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים.  בעוד שחלק מהחברות אליהן פנתה סירבו למתן ההלוואה, חברה אחת (דלתא קפיטל גרופ) אישרה מתן הלוואה והושג לנתבע אישור עקרוני למתן הלוואה בגובה 650,000 ₪.
17. לטענתה הנתבע חתם על אותו אישור עקרוני בחתימת ידו עם בת זוגו ובנו כערבים לפירעון ההלוואה לטובת החברה המממנת, במהלך ישבה פרונטלית אצל אותה חברה. למרות האמור, בנקודה זו החליט הנתבע להיעלם תוך הפרת הסכם ההתקשרות עליו חתם ומבלי לשלם לתובעת את התמורה המגיעה לה.
18. עוד טענה התובעת, כי במקביל הצליחה להשיג לנתבע הפחתה בסך 50,000 ₪ בחובותיו אל מול נושה גדול שלו וגם הצליחה לשכנע את כונס הנכסים על דירת הנתבע להפחית את שכר טרחתו ב - 10%. התובעת טענה כי גם פעלה בניסיון לעזור לנתבע בפדיון כספי הפנסיה שלו ומצאה את הקונסטלציה החוקית לעשות כן, וכל זאת מבלי שהייתה עליה חובה לעשות זאת - אך הנתבע לא התקדם.
19. לטענתה, למרות הוראות סעיף 18 להסכם לפיו שכר הטרחה ישולם לה בשני חלקים, תחילה 500 ₪ כדמי רצינות ששולמו על ידי נתבע במעמד החתימה, והיתרה בסך 39,500 ₪ בתוספת מערעור מיסים בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת האישור העקרוני - הנתבע נמנע מעשות כן. ההסכם קובע מפורשת שזכאות התובעת לשכרה אינה מותנית במתן האשראי בפועל אלא רק בקבלת אישור בגינו בלבד.  משהושג אישור עקרוני - קמה זכאותה לשכרה, ולכן דין תביעתה להתקבל במלואה.

דיון והכרעה