מציעה במכרז גילתה, לאחר שכבר נבחר זוכה במכרז, כי הצעתה נעדרת פרטים אשר אילו היו מוגשים להצעתה מלכתחילה יש והיו מאפשרים לה לקבל את הניקוד המקסימלי. בשל סירוב ועדת המכרזים לאפשר את תיקון ההצעה בדיעבד, המציעה דרשה כי ההתקשרות עם הזוכה תעוכב.
בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו ביניים וקבע כי אין כל הצדקה לעיכוב ההתקשרות. השיקולים הרלוונטיים לצורך מתן צו ביניים הם סיכויי העתירה ובעיקר מאזן הנוחות (שקלול איזה צד יינזק יותר, ככל שיוחלט לטובת צד זה או אחר). אין מקום לאפשר למציע לפרוץ את המסגרת של מה שהגיש, על מנת לבסס כי מצבו בפועל טוב ממה שהוא בחר להציג בעת הגשת ההצעה מכיוון שהדבר היה גורם לפגיעה בשוויון בין המציעים. משכך, הניקוד שניתן למציעה לא משקף 'טעות' בפעולת ועדת המכרזים, אלא ניתן בהתאם לנתוני ההצעה כפי שהוגשה. כמו כן, הזוכה במכרז נדרשה במשך זמן קצר לבצע פעולות היערכות מרובות, ובכללן: התקשרות בהסכמי שכירות לתקופת המכרז (3 שנים), המצאת בטחונות, גיוס וקליטת עובדים למתן השירותים, רכישת אביזרים ציוד ועוד. משכך, אם ינתן צו הביניים, תעמוד הזוכה אל מול שוקת שבורה וכל השקעותיה ירדו לטימיון. משכך, הבקשה למתן צו ביניים נדחתה.
לגילוי מלא: את המציעה הזוכה במכרז ייצגו עורכי הדין יאיר אלוני ושלי וילנר ממשרד אפיק ושות'.