אין לפרש הסכם בין צדדים מתוחכמים בניגוד ללשונו גם אם הדבר מוביל לתוצאה לא הגיונית עסקית

לאחר מכירת חברתם דרשו המוכרים מהרוכשת לשלם להם תמורה נוספת בהתאם להסכם המכירה, לאור עמידה ביעדי המכירות.  עם זאת, ההסכם הבהיר כי התמורה הנוספת תחול רק על מכירת מוצרי החברה המקוריים, בעוד שבפועל נמכרו מוצרים חדשים שלא נכללו בתנאי זה.

בית המשפט דחה את בקשת המוכרים.  בפרשנות חוזים עסקיים מפורטים, שנערכו בין צדדים מתוחכמים ומיוצגים יש לתת קדימות מוחלטת ללשון הברורה של החוזה.  העדפה זו נועדה לחזק את הוודאות המסחרית ולאפשר לצדדים להסתמך על הכתוב, גם אם בדיעבד מתעוררת טענה שהתוצאה אינה תואמת את ההיגיון העסקי או את "כוונתם האמיתית".  כאן, הצדדים מנוסים ומיוצגים והחוזה קבע באופן מפורש וחד-משמעי שהתמורה הנוספת תתקבל רק במכירה של המוצרים הקיימים ולא במכירת מוצרים חדשים.  לפיכך, המוכרים אינם זכאים לתמורה נוספת.