תא (ת"א) 9677-08-20 עודד וייס נ' Harman International Industries, Incorporated

1. בפניי תובענה כספית שעניינה זכאות לתמורה מותנית במסגרת עסקה לרכישת חברה.

התביעה בתמצית

2. התובע, מר עודד וייס, הינו נציגם ושלוחם של מי שהיו בעלי-מניות, לרבות התובע עצמו (להלן ביחד: "המוכרים"), בחברת ההזנק הישראלית TowerSec Ltd. (להלן: "TowerSec").  TowerSec עסקה במתן פתרונות ושירותים ובפיתוח מערכות אבטחה להגנה מפני מתקפות סייבר על מערכות מחשוב בכלי-רכב.
3. הנתבעת 1, Harman International Industries, Incorporated, הינה קונצרן בינלאומי, הרשום בארה"ב ומייצר מערכות מדיה, מערכות אלקטרוניקה, מערכות אוטומציה ומערכות תקשורת ליצרני כלי-רכב, יחידים ומפעלים. מחזור המכירות של הנתבעת 1 בתקופה הרלוונטית לתובענה זו נאמד במיליארדי דולרים (יצוין כי בשנת 2017 נמכרה הנתבעת 1 לחברת Samsung Electronics Co., Ltd.).  הנתבעת 2, Harman Becker Automotive Systems Manufacturing KFT, היא חברה הרשומה בהונגריה, הנמצאת בבעלות הנתבעת 1, מהווה חלק מחטיבת הרכב שלה ועוסקת בייצור מערכות מדיה ומערכות תקשורת לכלי-רכב.  לשם הנוחות שתי הנתבעות ייקראו להלן יחדיו בשם "הרמן", אם כי יש להדגיש שטענתה של הרמן, לפיה הנתבעת 1 אינה צד להסכם (כהגדרתו להלן) ויש לדחות את התביעה נגדה בהעדר יריבות והעדר עילה, לא הוכרעה בשל התוצאה אליה הגעתי להלן.
4. ביום 4.1.2016 נחתם הסכם למכירת מניות TowerSec לנתבעת 2 בתמורה כוללת של עד 75 מיליון דולר (ת/1, נ/1, להלן: "ההסכם"). תמורה כוללת זו חולקה לתשלום של 45 מיליון דולר במועד חתימת ההסכם ועוד תמורה מותנית, אשר הרף העליון שלה היה סך של 30 מיליון דולר נוספים בהתאם לאבני-דרך ולביצועים לאחר חתימת ההסכם (להלן: "התמורה המותנית").

יצוין כי לטענת התובע, הצורך ברכישת TowerSec נולד אצל הרמן עקב פרצות אבטחת סייבר שהתגלו במוצריה והעדר ידע מקצועי של הרמן להתמודד עם הפיתוח הנדרש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד רכישתה כבר היו ל-TowerSec פתרונות אבטחה שפיתוחם הסתיים – ה-ECU Shield וה-TCU Shield (להלן ביחד: "המגינים") – שעניינם היה בעיקר מתן אזעקה בעת ניסיון לפריצת סייבר.  ברם, לטענת התובע, עניינה העיקרי של הרמן היה ניצול הידע והיכולות של TowerSec ועובדיה לשם פיתוח פתרון אשר יקטין את הסיכוי לפריצת סייבר (ולא רק יתריע עליה) וישולב עוד בשלב פיתוח המערכות של הרמן.  התובע טען בהקשר זה כי במועד הרכישה, הציגה כבר הרמן בפני לקוחותיה פתרון אבטחה מטעמה שנקרא "ארכיטקטורת 5+1" (להלן: "ארכיטקטורת ה-5+1"), אלא ש"פתרון" זה נוצר לצרכים שיווקיים בלבד ולמעשה היה חסר תוכן של ממש.

5. אשר לתמורה המותנית, הרי שזו התייחסה לביצועים בשלושה תחומים:

• OEM Award and OEM Production Award (סעיף 2(b)(i)(1) להסכם): תמורה בגין חתימת הסכמים למכירת המגינים ליצרני כלי-רכב, ישירות או בעקיפין, ובגין תחילת הייצור על-פי הסכמים אלה. יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי המוכרים אינם זכאים לתמורה זו וכי בגין רכיב זה אין תביעה בפניי.
• Buyer Solution Award (סעיף .2(b)(i)(2)2 להסכם): תמורה מותנית זו חולקה לשתי אבני-דרך, אשר עם ההגעה לכל אחת מהן היו המוכרים זכאים לתמורה מותנית נפרדת - האחת, השלמה מוצלחת של הטמעת ארכיטקטורת ה-5+1 כמתואר בדרישות (System Specification) של יצרנית כלי-הרכב דיימלר (להלן: "דיימלר") (מוצר זה הוגדר בהסכם כ"פתרון הרוכשת" ("Buyer's Solution")); והשנייה, החתימה הראשונה על הסכם למכירת מוצר של הרמן המכיל את פתרון הרוכשת ליצרנית כלי-רכב ישירות או בעקיפין.

יצוין כי ביום 22.3.2017 הודיעה הרמן למוכרים על זכאותם לתמורה המותנית בגין השלמת אבן-הדרך הראשונה של ה-Buyer Solution Award (ת/9) ותמורה זו, בסך של 2 מיליון דולר, שולמה למוכרים בחודש אפריל 2017.

• Financial Target Earn-Out Payment (סעיף 2(b)(i)(3) להסכם): תמורה בגין חלקם של המוכרים בהכנסות הרמן ממכירות של מוצרים שונים שיבוצעו במהלך תקופה שהוגדרה.

6. עניינה של התובענה, שהיקפה הועמד על כ-34 מיליון ₪ לצרכי אגרה ועד למתן חשבונות על-ידי הרמן, בטענת התובע כי הרמן הפרה את חובתה לשלם למוכרים חלקים מן התמורה המותנית.

בהקשר זה טען התובע כי הרמן הפרה את חובתה על-פי ההסכם לשלוח לו דיווחים סדורים בנוגע להתקדמות בנושאים הקשורים לתשלום התמורה המותנית.  כן הציג התובע מסכת ארוכה של "גרירת רגליים" והתחמקות מצד הרמן בעניין זה, לשיטתו.