הסכם בעלי מניות בחברה אחת אינו חל אוטומטית על חברה אחרת שהוקמה על ידי בעלי המניות

שלושה בעלי מניות בחברה פעלו תחת הסכם מפורט שכלל מנגנון היפרדות במקרה של פרישה של אחד מהם.  לימים, הקימו חברה נוספת לצורך פעילות עסקית נפרדת, אך לא חתמו על הסכם בעלי מניות חדש בהקשר אליה.  כשאחד מהם פרש מהפעילות, עם הגיעו לגיל פרישה, דרשו שני הנותרים להחיל את מנגנון ההיפרדות מההסכם המקורי גם על מניותיו בחברה המאוחרת יותר.

בית המשפט קבע, כי מנגנון ההיפרדות חל רק על החברה הראשונה.  ככלל, חברה היא אישיות משפטית נפרדת.  לכן, הסכמים של חברה אחת אינם עוברים באופן אוטומטי לחברה אחרת, בהיעדר הוראה מפורשת במסמכי היסוד של החברה החדשה או במערכת ההסכמים, גם אם מדובר באותם בעלי מניות.  כאן, בעלי המניות הקימו חברה חדשה מבלי לעגן את הסכם בעלי המניות הקודם במסמכיה.  לפיכך, מנגנון ההיפרדות שנקבע בהסכם המקורי אינו חל על החברה שהוקמה לאחר מכן.  לכן, בעל המניות הפורש חויב למכור את מניותיו בחברה הראשונה, בהתאם להסכם בעלי המניות, אך נותר בעל מניות בחברה השניה.