תא (ת"א) 15790-02-23 יעקב קוצר נ' מדלייף בע"מ

1. מונחות בפניי שתי תביעות אשר הוגשו בין שותפים לשתי חברות, הנתבעות 1-2. התובע, מר יעקב קוצר (להלן: "קוצר"), הגיש תביעה למתן סעדים להסרת קיפוח וסעדים נלווים (להלן: "תביעת הקיפוח"), ואילו התובעים שכנגד, מישאל זהב וערן שרוני (להלן: "זהב" ו"שרוני", בהתאמה) הגישו תביעה למתן סעד הצהרתי המורה לקוצר לפעול על פי הסכם השותפים, לרבות סעיף ההיפרדות אשר נקבע באותו ההסכם (להלן: "תביעת האכיפה").  זהב ושרוני אף ביקשו להחיל את ההאמור בהסכם הנ"ל הן על חברת מדלייף בע"מ (להלן: "מדלייף") היא הנתבעת 1, והן על חברת מדלייף DHS (להלן: "DHS"), היא הנתבעת 2.

האם יש מקום להעניק את הסעדים המבוקשים (או את שנותר מהם, כפי שנראה להלן) באיזו מהתביעות הנ"ל?

רקע כללי נדרש

2. קוצר (אשר יכונה גם "התובע"), זהב ושרוני, (זהב ושרוני יכונו להלן: "הנתבעים") מחזיקים כולם בחלקים במדלייף, חברה פרטית אשר הוקמה ביום 13.4.11 ועוסקת במכירת ציוד רפואי. DHS הינה חברה פרטית שהוקמה בשנת 2019 על ידי קוצר, זהב ושרוני ועוסקת בפיתוח תוכנה בתחום הציוד הרפואי בשוק האירופאי.  להשלמת התמונה יצויין כי DHS מחזיקה במניות הפיתוח של מערכת "HOBAR" (להלן: "הובאר") שהינה ממשק ארכוב וצפייה למוניטורים עובריים, אשר פותח בתחילה על ידי מדלייף ומר אלי גרטנבנק (אשר מחזיק כיום, בין היתר, ב18% מהזכויות בפיתוח ה"הובאר").
3. ההיכרות בין קוצר והנתבעים החלה עוד קודם לעבודתם במדלייף, עת שימש קוצר כסמנכ"ל שירות ופיתוח חברת "מדיטכניקה בע"מ" והנתבעים כמנהלי מכירות. מכח היכרות זו, התקשרו קוצר והנתבעים בהסכם ביום 11.1.12, (להלן: "ההסכם") במסגרתו צורף קוצר כשווה זכויות במדלייף ובאופן בו כאמור קוצר, שרוני וזהב היו כ"א הבעלים של 33.3% מהון מניות מדלייף.
4. בהסכם הוגדרו, בין היתר, אופן ניהול החברה, זכויות וחובות השותפים בחברה, אופן השימוש בכספי מדלייף, האופן בו ישולם דיבדינד לכל אחד מבעלי המניות בחברה, מנגנון ההיפרדות ועוד. כך למשל נקבע בסעיף 11.1 כי זהב ישמש כמנכ"ל החברה, נקבע בסעיף 11.6 כי החלטות בחברה יתקבלו ברוב דעות, כי בנושאים מהותיים לזהב תהיה זכות וטו ועוד.
5. בסעיף 16.4 להסכם הוסדר מנגנון ההיפרדות של בעלי המניות בחברה, עם הגעת מי מהם לגיל פרישה או בפרישת מי מהם, וכך נקבע בסעיף זה (להלן: "סעיף ההיפרדות"):

"לאחר חלוף 3 חודשים ממועד הפסקת עבודתו של מי מהצדדים, יהיו בעלי המניות שנותרו לעבוד בחברה רשאים לרכוש את מניותיו של השותף שחדל לעבוד במחיר שוויין של המניות כפי שיקבע רואה החשבון של החברה, ויוסכם על הצדדים, ובהעדר הסכמה על שווין, במחיר שיקבע על ידי מעריך שווי שימונה לשם כך על ידי נשיא לשכת רואי החשבון."

6. ביום 30.9.22, עם הגיעו לגיל פרישה, פרש קוצר מתפקידו במדלייף, וזאת לאחר שבמהלך חודשים יולי אוגוסט 2022 הגיעו הצדדים להסכמות על תנאי הפרישה וחתמו על הסכם פרישה ביום 8.8.22 (להלן: "הסכם הפרישה", צורף כנספח 19 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים בתביעה להסרת הקיפוח). במסגרת הסכם הפרישה אישררו את הוראות סעיף 16.4 להסכם וקבעו כדלקמן:

"11.  הצדדים יפעלו בהתאם לסעיף 16.4 להסכם השותפים בכל הקשור לרכישת המניות שבידו לשותפים הנותרים.  במהלך 3 החודשים מיום 30.9.22 יפגשו הצדדים לדון במכירה אפשרית של מניות יעקב על פי הסכם השותפים, שבועיים לפני מועד הפגישה שתתואם יועבר ליעקב מאזן בוחן לצורך הגשת הצעה לשותפים למכירת המניות שברשותו".

7. ביום 11.10.22 מינה קוצר את בנו לירן (להלן: "לירן") כדירקטור מטעמו. עובר לישיבת דירקטוריון מדלייף, אשר נקבעה ליום 24.10.22, שלח לירן ביום 19.10.22 הודעת דוא"ל (ראו נספח 4 לכתב התביעה) לנתבעים בדבר רצונו להעלות מספר נושאים לדיון בישיבה האמורה בנוגע לחברה וניהולה, וכן באשר למכירת מניות קוצר על פי ההסכם.  במכתב זה ציין לירן כך:

"מישאל, הצעתך לקדם את נושא מכירת המניות על ידי קישור בין רו"ח החברה לבין רו"ח מטעמנו מקובלת והגיונית, אני מציע שנתחיל לקדם את הנושא על ידי החיבור בינהם.  מישאל אנא שלח מייל בצירוף רו"ח ואני אדאג לחבר למיל זה את הרו"ח שלנו.  חשוב לציין שלפי מיטב הבנתי הסכם השותפים נוגע לחברת מדלייף ואינו חל על חברת מדלייף DHS יחד עם זאת אשמח לשקול את מחירת המניות (כך במקור) בשתי החברות במידה ונגיע להסכמה לגבי התמורה". 

8. ביום 24.10.22 התקיימה ישיבת הדירקטוריון האמורה, בה השתתפו הנתבעים ולירן. במסגרת ישיבה זו נדונו, בין היתר, דרישות לירן למידע, סוגיית העלאת שכרם של הנתבעים ועוד.  אין מחלוקת כי ישיבה זו התקיימה בטונים צורמים תוך הטחת האשמות וגידופים של לירן והנתבעים זה כנגד זה (ראו פרוטוקול הישיבה אשר צורף כנספח 6 לכתב התביעה).  ביום 24.10.22 מיד לאחר הישיבה האמורה שלח לירן מייל לנתבעים במסגרתו הביע את מורת רוחו ודרישותיו בהקשר עם הישיבה האמורה (ראו נספח 7ב לכתב התביעה).  יממה למחר פנה קוצר לנתבעים (ראו נספח 8 לכתב התביעה) בין היתר בדרישה לקביעה של מועד חדש לישיבת אסיפת בעלי המניות.  באותו המועד פנו הנתבעים לקוצר וזימנוהו לאסיפת בעלי מניות נוספת שעל סדר יומה "אישור שיפור תנאי העסקתם" של הנתבעים (ראו נספח 7א לכתב התביעה).
9. ביום 30.11.22 העבירו הנתבעים לידי קוצר, באמצעות באי כוחם, מסמך הערכת שווי לחברות מדלייף ו DHS וביקשו לקבל את עמדתו בעניין מכירת מניותיו בהתאם להערכת השווי (נספח 22 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים). יצויין כי הערכת שווי זו נערכה על ידי רו"ח מטעם מדלייף, מר שלומי זיו.  בתגובה, שלח ב"כ קוצר מכתב לנתבעים במסגרתו סרב לקבל את הערכת השווי (ראו תכתובת הצדדים מיום 27.12.23 ומיום 1.1.23 – נספח 23 לכתב הגנה מטעם הנתבעים וכן מיום 8.1.23 - נספח 24 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים).
10. אסיפת בעלי המניות בעניין העלאת השכר התקיימה בסופו של דבר ביום 4.1.23 במסגרת פלטפורמת ה"זום", במסגרתה הוחלט על העלאת שכרם של הנתבעים (ראו נספח 24 לכתב הגנה מטעם הנתבעים). מספר ימים לאחר מכן, ביום 8.1.23, פנה לירן לנתבעים וביקש לכנס את דירקטוריון החברה, לבטל את ההחלטה על העלאת השכר, לדון במצב החברה ועוד כהנא וכהנא דרישות (ראו נספח 12 לכתב התביעה, וכן ראו מכתבו של ב"כ קוצר נספח 24 לכתב הגנה מטעם הנתבעים).  בהמשך, ולשיטתם בהתאם הוראות ההסכם, פנו הנתבעים לנשיא לשכת רואי החשבון בבקשה למינוי מעריך שווי לחברה.
11. ביום 19.1.23 הגיבו הנתבעים למכתבו של לירן (ראו נספח 13 לכתב התביעה) במסגרתו הדפו את טענות לירן, והעלו טענות שונות בדבר התנהלותו ופועלו של קוצר בחברה במהלך השנים, וכן טענו בדבר זכותם לרכישת מניות קוצר בהתאם להוראות ההסכם סמוך לאותם המועדים. ביום 22.1.23 פנה ב"כ קוצר לנשיא לשכת רואי החשבון והתנגד למינוי מעריך השווי (ראו נספח 22 לכתב הגנה מטעם החברות, עמ' 148 לנומורטור).  ביום 23.1.23 הודיעה לשכת רו"ח כי לא תוכל להיעתר לבקשה למינוי מעריך השווי וזאת נוכח התגדות קוצר למינוי האמור (ראו נספח 23 לכתב הגנה מטעם החברות, עמ' 150 לנומרטור).  תכתובות נוספות אשר צורפו לכתב התביעה, לא משאירות מקום לספק כי הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בדבר יישום ההסכם וביצוע ההיפרדות וזאת תוך שעד למועד הגשת התביעות אלו הטיחו זה בזה האשמות הדדיות בדבר חריגה מהסכמות, ניהול קלוקל של החברה בשנים בהן עבדו יחד בחברה, ועוד.
12. להשלמת התמונה, ולהבנת האסקלציה במערכת היחסים שבין קוצר לנתבעים, אציין כי במקביל לניהול ההליכים שבפני הגישו הנתבעים ביום 26.2.23 תלונה כנגד קוצר למשטרת ישראל בטענה כי הנ"ל התחזה למהנדס עת עבד במדלייף (להלן: "התלונה", עותק מאישור הגשת התלונה צורף לתצע"ר הנתבעים כנספח 42). בהמשך פנו הנתבעים לחברות אגם לידרים בע"מ והפניקס בע"מ במכתב וציינו כי החברה מתנגדת להעברת כספי הפיצויים אשר מגיעים לקוצר מתוקף סיום עבודתו במדלייף וזאת בהינתן כוונתם להגיש תביעה כנגד קוצר להשבת חלק משכר עבודתו במדלייף אשר שולם לו על בסיס הצהרתו כי הוא מהנדס (ראו לעניין זה מכתב הנתבעים אשר צורף לתצע"ר הנתבעים בנספח 44).

עוד ניהלו הצדדים תביעות הדדיות בבית הדין לעבודה: בחודש מרץ 2023 הגיש קוצר תביעה כנגד הנתבעים בעניין תשלום כספי הפרישה אשר לטענתו נמנעו ממנו שלא כדין על ידי הנתבעים (סע"ש 31561-03-23) ואילו הנתבעים הגישו בחודש יוני 2023 תביעה כספית כנגד קוצר לפיצויי מדלייף בגין נזקים אשר נגרמו לחברה בגין ההתחזות הנטענת (העתק מכתב התביעה צורף לתצע"ר הנתבעים בנספח 43).  לא למיותר לציין כי לאחר שתמו העדויות בתיק זה (בחודש דצמבר 2024), ובפתח דיון ההוכחות בתיק בבית דין לעבודה, ביום 18.3.25, נמחקו התביעות שם באופן הדדי על ידי שני הצדדים בהסכמה וקוצר קיבל לידיו את הכספים שנתבעו על ידו, למעט פיצויים בגין עוגמת נפש ולשון הרע.

13. מסכת האירועים אשר קדמה להגשת התביעות בפניי; התלונה; ההליכים המקבילים בבית דין לעבודה, כל אלו שופכים אור (?!) על התנהלותם של הצדדים, על גובה "הלהבות" בינהם עובר להגשת ההליכים שבפני ולאחריהם – והכל כפי שיפורט להלן.

טענות קוצר במסגרת תביעת הקיפוח