חברת הכנסת טלי גוטליב פרסמה פוסטים כנגד נהג מונית ברשת החברתית פייסבוק. בפרסום הפנתה האשמות כלפי הנהג וקללות גסות תוך שהיא נוקבת בשמו הפרטי (אך לא שם משפחה) ומצרפת תמונה של חלקה האחורי של המונית, בה נראים מספר הרישוי ושמה של תחנת המוניות.
ובית המשפט קבע שהתקיים בפרסום לשון הרע למרות אי פרסום שמו המלא של נשוא הפרסום. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות לעשותו מטרה לשנאה ולבוז בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו לפגוע במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. קיימת הגנה של אמת דיברתי אם ניתן להראות כי קיים עניין לציבור בפרסום והפרסום אמת ונעשה בתום לב. כאן, חברת הכנסת פרסמה ברשת החברתית פרסומים על פיהם ניתן היה לזהות את הנהג מתוך צירוף כלל הנתונים שנכללו בגוף הפרסום ובצילום שצורף לו כולל שמו הפרטי, סוג הרכב, צבעו, מספר הרישוי ושמה של תחנת המוניות בה הוא מועסק, אנשים פנו אליו בעקבות הפרסומים וקיללו אותו וגם חברת הכנסת וגם תושבים נוספים שנחשפו לפרסומים, התקשרו למנהל תחנת המוניות וביקשו לפטרו. מדובר אמנם בפרסום בעל עניין ציבורי, אולם חברת הכנסת לא שכנעה כי מדובר אכן בדברי אמת. על כן חויבה בתשלום פיצוי והוצאות משפט.