מועמד בבחירות לוועד עובדים טען לאי סדרים בבחירות ודרש לקבל סרטונים מלאים שהופקו ממצלמות האבטחה הצופות לכניסות לאזור ההצבעה בנוסף לאותם סרטונים שנמסרו לו והיו ערוכים לצורך מניעת זיהוי הנוכחים.
בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה והורה על מסירת הסרטונים כאשר פרטים מזהים יטושטשו. הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית מעוגנת בחוק חופש המידע, כאשר נקודת המוצא היא כי מידע ציבורי הוא כזה שיש לציבור זכות לקבלו, ואשר מגשים את חופש הביטוי והזכות לדעת, לשם ביקורת ציבורית על השלטון וחיזוק אמון הציבור. אולם, רשות ציבורית לא תמסור מידע "שגילויו יהווה פגיעה בפרטיות". הזכות לפרטיות היא הגנה על האוטונומיה של הפרט ועל יכולתו לנהל את חייו ללא חשיפה לא רצויה שכוללת גם צילום במרחב הציבורי. הזכות לפרטיות אינה "נעלמת" כליל במרחב הציבורי, אלא נבחנת באופן יחסי, כאשר קיימים מקומות פרטיים מובהקים, ומרחבים ציבוריים פתוחים לחלוטין, בהם הציפייה לפרטיות מוחלשת. יש לבחון את נקודת האיזון בין שתי הזכויות והאינטרס הציבורי והפרטי. כאן, אין חולק בדבר קיומו של אינטרס ציבורי משמעותי בחשיפת מידע לגבי האפשרות שהיו אי סדרים בהליך הבחירות. ואולם, מנגד קיים משקל של ממש לפגיעה הפוטנציאלית בפרטיותם של עשרות (לפחות) אנשים שמצולמים בסרטונים המלאים, ובכללם עובדי העירייה ואזרחים שביקרו במקום במהלך יום הבחירות. נכון שהציפייה לפרטיות במרחב ציבורי מופחתת, אולם חשאיות ההצבעה הינה מעיקרי השיטה הדמוקרטית. לכן, אמנם מקטעי סרטונים נוספים ימסרו למועמד אך יטושטשו בהם פרטים מזהים של הנוכחים במקום, וגם זאת רק בתנאי שהסרטונים לא יפורסמו בשום מדיה ולא יועברו לצד שלישי לצורך שמירת פרטיות המצולמים.