בעלי זכויות ביחידות דיור במלון יוקרתי דרשו מבעלי המלון למנות חברת ניהול בעלת שם בינלאומי לניהול המלון ולהימנע מהעלאת שיעור דמי הניהול.
בית המשפט העליון קבע, כי ההסכם הוא הסכם סגור ואין מקום לחייב או למנוע את בעלי המניות מביצוע פעולות כלשהן. חוזה יחס הוא חוזה שמנוסח בקווים כלליים בלבד ואשר בו הצדדים מסכימים על מטרה משותפת אולם לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע צעדים מדויקים להגשמת המטרה כאמור. בדרך כלל המדובר בהסכמים ארוכי טווח, אשר מקשים על הצדדים לקבוע מסמרות לאורך זמן. אולם, לא כל הסכם ארוך טווח הוא הסכם יחס וקיימים הסכמים ארוכי טווח שהינם הסכמים סגורים, מפורטים ומפרשים, המשקפים את התן וקח של העסקה ואין מקום להתערב בהם. כאן, בעלי הזכויות חתמו על מגוון של הסכמים, מפורטים ומדויקים, אשר מגדירים את כלל זכויותיהם וחובותיהם ביחסיהם עם בעלי המלון. ההסדרים שנקבעו בהסכמים הינם מפורטים ומפורשים ולא ניתן לכפות עליהם שום תיקון או שינוי מהותי, שכן הדבר יהווה התערבות בלתי ראויה במשא ומתן המסחרי שהוביל לעסקה. לאור האמור, יש להיצמד להסדרים המופיעים בהסכמים הקיימים, לפיהם בעלי הזכויות לא יכולים לחייב את בעלי המלון למנות חברת ניהול או לסטות מההסכמות המתירות לבעל המלון לעדכן את עלות דמי הניהול.