מוכר זכויות במגרש (שנרכשו מכונס נכסים) התחייב להשלים את רישום הזכויות על שמו תוך 40 יום, אך הרישום הסתיים רק כעבור שש שנים. הרוכשים דרשו את מלוא הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה (150,000 ש"ח), המהווה כ-28% מערך העסקה.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי התחייבות לרישום זכויות היא חיוב תוצאה שהופר, אך סכום הפיצוי המוסכם אינו סביר ביחס לנזק הצפוי והמוכר ישלם פיצוי מוסכם מופחת. החוק מקנה לבית המשפט סמכות להפחית פיצוי מוסכם אם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה. בעסקאות מכר מקרקעין, העברת הבעלות נחשבת ככלל לחיוב תוצאה המוטל על המוכר. כאן, המוכר נטל על עצמו סיכון מודע כשערך עסקה ללא ידיעת כונס הנכסים ועת התחייב להשלים את רישום הזכויות על שמו במועד רישום קצר (40 יום) בעודו יודע על קשיים הקיימים מול והעירייה רשויות המס. הפרת התחייבות מצד המוכר מקנה זכות לקונה זכות לפיצוי מוסכם, אך מאחר וסכום הפיצוי חרג מהרף הסביר המקובל (10%-15%), הופחת הסכום ל-15% מהתמורה החוזית.