עובדים בחווה התגוררו בה עם משפחותיהם ועבדו ביום ובלילה בשעות משתנות על פי צרכי החווה.
בית הדין קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העסקת העובדים בשל העדר יכולת פיקוח. חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול כאשר למעסיק אין כל אפשרות פיקוח על מסגרת שעות העבודה בשל צרכים משתנים ותכופים הנובעים מאופי העבודה ונסיבות העניין. הפיקוח מתייחס ל'שעות העבודה', קרי, השעות בהן העובד עומד לרשות המעסיק ולא לשעות בהן עבד בפועל וכך יתכן כי שעות בהן שוהה העובד בביתו יחשבו כ'שעות עבודה' בעוד שעות שבהן שוהה העובד במקום העבודה לא יחשבו ככאלו וזאת כתלות בתדירות הפעמים בהן הוא נדרש לעבוד. השאלה שעומדת למבחן אינה אם ניתן היה להגדיר מסגרת שעות עבודה וזו לא הוגדרה או אם היה פיקוח בפועל אלא האם אופי העבודה והנסיבות הם כאלה שמאפשרים הגדרה ופיקוח על מסגרת שעות עבודה. כאן, מדובר במקרה בו לנוכח מגוריהם עם משפחותיהם בחווה לא ניתן להפריד בין שעות עבודת העובדים בפועל לבין זמנם הפרטי ובנוסף בסדר עבודה דינאמי שלא איפשר פיקוח על מסגרת שעות העבודה. ומשכך, חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדים.