לאחר פרידת בני זוג דרשה אימו של הבעל השבת כספים שנתנה עבור רכישת הדירה המשותפת, בטענה כי מדובר בהלוואה וכי נחתם הסכם הלוואה עם הבן במהלך הנישואין.
בית המשפט קבע כי מדובר בכספי מתנה. בהתאם לפסיקה יש לסווג כספים שקיבלו בני זוג מהוריהם במהלך נישואיהם כמתנה או כהלוואה, כאשר נקודת המוצא היא כי יש להחיל את "חזקת המתנה", דהיינו יש להניח כי ההורים התכוונו להעניק מתנה לבני הזוג, בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם. כאן, האם העבירה אמנם כספים לבני הזוג במהלך נישואיהם לצורך רכישת הדירה והחתימה את בנה על הסכם הלוואה אצל עורך דין, אולם האישה לא הייתה שותפה להסכם, לא ידעה על קיומו וסברה כי הכסף ניתן כמתנה לסיוע ברכישת הדירה. לכן מדובר בכספי מתנה ואין האישה מחויבת בהשבת חלקה היחסי.