רוכשי חלקות קרקע חקלאיות טענו, כי מתווך המקרקעין אשר שימש גם כאיש השיווק של העסקה, הסתיר מהם יחד עם אחרים את קיומו של סעיף בחוזה החכירה מול רשות מקרקעי ישראל, המאפשר למדינה להשיב לעצמה את הקרקע במקרה של שינוי ייעוד, ואכן הייעוד שונה והקרקע נלקחה תמורת פיצוי נמוך.
בית המשפט דחה את התביעה כנגד המתווך כיוון שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. בהתאם לחוק המתווכים, מתווך מחויב לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו, חייב למסור ללקוח כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך, כאשר הפרת חובת הגילוי לגבי מידע שהיה על המתווך לגלות (לפי דין, נוהג או נסיבות) עשויה להיחשב כהטעיה במחדל. בענייננו, למתווך לא היה יתרון מידע על הרוכשים בנוגע להשגת נתונים תכנוניים עדכניים, שכן הסתמכותו על מכתבים בנידון הייתה סבירה, המתווך לא ידע על הסעיף בחוזה החכירה מול רשות מקרקעי ישראל, לא הסתיר אותו במכוון והרוכשים עודכנו לגבי הסעיף מעורך דינם. אחריות המתווך אינה כוללת בדיקות משפטיות ותכנוניות מעמיקות או בירור תניות חוזיות, שכן אלו באחריותם הבלעדית של עורכי הדין.