בהיעדר הסתייגות מפורשת של המוביל הימי על גבי שטר המטען חזקה כי המטען היה תקין במסירתו

בעיצומה של פריקת שמן מהאנייה, בה הוא הובל לישראל, נתגלו בשמן חלקיקים זרים, דבר שהוביל לפגיעה בשוויו.  תקינות בדיקות המעבדה שבוצעו בשמן טרם העברתו לאנייה, כמו גם אישור המוביל על גבי שטר המטען של האניה, כי השמן נראה לכאורה כתקין הובילו את בעלי השמן להאשים את המוביל הימי בהימצאות החלקיקים הזרים.

בית המשפט קבע, כי המוביל הוא האחראי לנזק בשל היעדר הסתייגות מפורשת בשטר המטען.  כללי האג-ויסבי (Hague-Visby) הבינלאומיים שנקלטו לדין הישראלי, קובעים כי שטר מטען שהוצא על ידי מוביל ימי משמש כראיה לכאורה לקבלת הטובין כמפורט בשטר.  המוביל אמנם רשאי להסתייג בשטר הטובין מפרטים שאינם בידיעתו, אך אינו יכול לסמוך על הסתייגות כללית וגורפת ככזו שתפטור אותו מכל אחריות.  כאן, מדובר במקרה בו המוביל ציין על גבי שטר המטען, כי המטען לכאורה תקין לפי מראהו וכי מצב ואיכות המטען אינם ידועים.  עם זאת, הימצאות חלקיקים, הניתנים לצפייה בעין בלתי מזויינת, אינה סוגיה של איכות השמן אלא בשמן שאינו נראה תקין והוספת ההסתייגות לפיה הוא רק 'לכאורה' נצפה כתקין אינה מפורשת דיה בכדי להצביע על כך כי המטען נמסר לאנייה עם חלקיקים והאחריות היא על המוביל.