שינוי חוזה בהתנהגות מחייב גמירות דעת מלאה של הצדדים לשינוי זה

בני זוג החליטו להשתתף בהליך הפריה חוץ גופית במהלכו נוצרו והוקפאו עוברים משותפים.  קודם לתחילת ההליך חתמו בני הזוג על הסכם המחייב הסכמה משותפת בכל שלב בהליך עד להחזרת העוברים לרחם.  אלא שלפני השבת העוברים, סירב בן הזוג להחזרתם וזאת על אף שבמהלך כל ההליך הביע תמיכה בהחזרתם.

בית המשפט קבע כי אין די בהתנהגותו של בן הזוג במהלך ההליך, בכדי לשנות את החוזה.  אמנם הדין מכיר באפשרות לשינוי הסכם כתוב בדרך של התנהגות מאוחרת לכריתתו ובלבד והתנהגות זו משקפת גמירות דעת ברורה ומפורשת לסטייה זו.  קרי, רצון מגובש, כוונה רצינית לשינוי החוזה הקיים והחלטיות.  כאן, מדובר במקרה בו בן הזוג הביע תמיכה בהליך ועודד את בת זוגו, אך בשום שלב לא ויתר באופן מפורש על התניה בהסכם הדורשת הסכמה נמשכת לשימוש בביציות המופרות ומשכך, לא ניתן לטעון כי החוזה שונה בהתנהגות.