צד לבוררות הגיש בקשה להעברת בורר (מהנדס בניין) מתפקידו לאחר ארבע שנות דיונים, בטענה למשוא פנים שהתבטא בין היתר באמירות מזלזלות.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי לא נמצאה עילה להעברת הבורר מתפקידו בשל היעדר הוכחה לחשש ממשי למשוא פנים. לפי חוק הבוררות בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו אם נתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים, כאשר המבחן המיושם הוא אובייקטיבי בדומה למבחן פסלות שופט. יש לגלות זהירות יתרה בבקשות המוגשות בשיהוי ניכר, במיוחד בשלב בו הסתיימו הדיונים והבוררות הגיעה לשלב הגשת הסיכומים. במקרה זה, נעשה ניסיון להיתלות באמירות שנאמרו על ידי הבורר (כגון: "הייתי חוסך את התיק הדפוק הזה") בניסיון להשתלט על אווירה טעונה ודיונים קולניים בין הצדדים, אשר צוטטו במנותק מהקשרן הדינמי. הבורר פעל לקידום הליך יעיל ורציף והטענות שהועלו בדיעבד היו נגועות בשיהוי מהותי ומשכך, הבקשה נדחתה.