במסגרת סכסוך בין אחים, בעלי מניות ודירקטורים בחברה משפחתית, פנתה האחות (בכובעה כדירקטורית) ביוזמתה למנהל מיסוי מקרקעין ומסרה הערכות שווי מנופחות ובלתי מבוססות על נכסי החברה. פעולה זו נעשתה במטרה להגדיל את חיובי המס של אחיה בעסקת רכישת מניות שביצע.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי האחות בכובעה כדירקטורית הפרה את חובת האמונים כלפי בעל המניות ותשלם פיצוי. בחברה משפחתית קטנה המתפקדת כ"מעין שותפות", חלות על נושאי משרה חובות אמונאות ישירות גם כלפי בעלי המניות. חובת האמונים דורשת תום לב מרבי ואוסרת על פעולה בניגוד עניינים או מתוך מניעים זרים ונקמניים. הסעד המרכזי בדיני אמונאות אינו פיצוי על נזק אלא שלילת הרווח שהפיק המפר, ובהיעדר רווח - פסילת הפעולה או פסיקת "פיצוי מתקן". במקרה זה, האחות ניצלה מידע פנים שהיה נגיש לה כדירקטורית בלבד, הסתירה את פנייתה ומסרה נתונים שגויים ללא בדיקה נאותה, תוך חריגה מהסטנדרט המקצועי המקובל (בהיותה שמאית מקרקעין). אף שתשלום "מס אמת" אינו מהווה נזק בר-פיצוי כשלעצמו, הרי שבשל הפרת חובת האמונים תחויב הדירקטורית ב"פיצוי מתקן" בגין הוצאות נלוות (שמאות ושכר טרחה) וכן בפיצוי עונשי.