פסק דין

לפניי תביעה להצהיר כי הנתבעת הפרה את חובת האמונים ו/או את חובת הזהירות כלפי התובע ו/או כלפי חברת עליס בין עמי (נכסים) בע"מ (להלן: "החברה").  להטיל על הנתבעת פיצוי עונשי לטובת התובע בשיעור של 1,000,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

לחלופין ולמצער, לפסוק לחובת הנתבעת את נזקיהם בפועל של התובעים ונזקים עקיפים הכל כפי שיפורט להלן.

לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בהליך זה לרבות שכר טרחת עו"ד.

רקע ועיקרי המחלוקות

1. הצדדים הם בעלי מניות בחברה. את המניות ירשו הצדדים ואחרים מהוריהם אשר ייסדו את החברה ורכשו באמצעותה זכויות בנכסי מקרקעין שמשכירה החברה לגורמים שונים.  החברה מתנהלת כחברת מעטים משפחתית, באופן שהחובות והזכויות מיוחסים באופן אישי לכל אחד מבעלי המניות לצרכי מס.
2. התובעים הם מר גדעון עליס (להלן: "התובע" או "גדעון"), אזרח ישראלי המתגורר באוסטרליה מזה עשרות שנים, וחברת רומי אסק החזקות בע"מ (להלן: "רומי אסק"), חברת החזקות ישראלית בבעלותו המלאה ובשליטתו של התובע. התובע ירש שישית ממניות החברה.
3. הנתבעת היא גב' מירי זילברמן (להלן: "הנתבעת"), אחותו של התובע ותושבת ישראל, שמאית מקרקעין במקצועה. הנתבעת ירשה אף היא שישית ממניות החברה.
4. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916לאחר פטירת כל מייסדי החברה ונשותיהם, התפלגו המניות בין יורשיהם באופן הבא: גב' ארזה בן-עמי החזיקה ב-25% מהמניות; אסיף עם דוד ובר עם דוד החזיקו כל אחד ב-12.5% מהמניות (סה"כ 25%); הנתבעת, גב' מירי זילברמן, החזיקה ב-16.66% מהמניות; התובע, מר גדעון עליס, החזיק ב-16.66% מהמניות; ניב, אורי ורועי עליס (להלן: "המוכרים") החזיקו כל אחד ב-5.55% מהמניות (סה"כ 16.65%). הנתבעת וגב' ארזה בן-עמי מכהנות כדירקטוריות בחברה מיום 12.5.2019.
5. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)הנתבעת ניהלה משא ומתן עם המוכרים לרכישת מניותיהם. עסקה זו לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר.  ביום 25.9.2019, רכש התובע, באמצעות רומי אסק, את מניות המוכרים (שישית מהחברה) תמורת 6 מיליון ש"ח.  בנוסף לכך, ביום 23.9.2019, העביר התובע את מניותיו שירש (שישית נוספת) לרומי אסק.  כתוצאה מעסקאות אלו, רומי אסק מחזיקה בשליש ממניות החברה.
6. רשות המיסים - מנהל מיסוי מקרקעין (להלן: מסמ"ק), סיווגה את החברה כ"איגוד מקרקעין", ובהתאם הטילה חובת תשלום מס רכישה על העסקאות. התובע הגיש השגה על קביעת סיווג החברה.
7. במהלך הליכי ההשגה, ביום 5.1.2021, דרשה מסמ"ק מב"כ התובעים לקבל מסמכים נוספים הנוגעים לחברה.  ביום 11.1.2021, פנה ב"כ התובעים לדירקטוריות (כולל הנתבעת) וביקש שימסרו לידיו את המסמכים שהתבקשו.
8. ביום 12.1.2021, הנתבעת פנתה ישירות למסמ"ק ומסרה הערכה לשווי נכסי החברה, במסגרתה ציינה כי שווי הנכס בחולון הוא 49 מיליון ש"ח, שווי כלל נכסי המקרקעין נע בין 90 ל-100 מיליון ש"ח, ושווי המניות שנמכרו נע בין 15 ל-17 מיליון ש"ח.
9. במהלך פברואר 2021, מסמ"ק דרשה הבהרות ומסמכים נוספים. התובעים הגישו למסמ"ק מסמכים נוספים, ובכלל זה, במכתב ששלחו ביום 22.2.2021 הגישו הערכת שווי עדכנית, בה הגדילו את שווי נכסי החברה מ-36 מיליון ש"ח (השווי המקורי שדווח) לטווח שבין 41.5 מיליון ש"ח ל-50.5 מיליון ש"ח.
10. ביום 17.3.2021, מסמ"ק הוציאה החלטה בהשגה, בה הגדילה את שומות המס לתובע וקבעה את שווי נכסי החברה על סך כולל של 65,629,154 ש"ח. התובע הגיש ערר לוועדת הערר בבית המשפט המחוזי.  הליכים אלו הסתיימו בפשרה, במסגרתה סוכם כי החברה הינה "איגוד מקרקעין" כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין וכי חיובי המס יבוצעו לפי שווי חברה של 49.5 מיליון ש"ח.
11. במוקד התביעה שבפניי טענת התובעים, בתמצית, היא כי הנתבעת ניצלה לרעה מידע שהגיע לידיה מתוקף תפקידה כדירקטורית בחברה, פעלה מתוך מניעים אישיים ופסולים, ובניגוד עניינים, על מנת לפגוע בתובעים. זאת, על רקע מערכת יחסים עכורה בינה לבין התובע, ותוך ניסיון לסכל עסקת רכישת מניות שבה רכש התובע מניות שהנתבעת עצמה הייתה מעוניינת לרכוש שבועות בודדים קודם לכן.  לטענת התובע, הנתבעת מסרה למסמ"ק מידע שגוי ביודעין על אודות שווי נכסי החברה, מה שהוביל להגדלת שומות המס שנדרש לשלם ולהוצאות כבדות.
12. הנתבעת טוענת ביחס לכך מנגד, כי פעולותיה מול רשויות המס נעשו בתום לב ובהתאם לחובתה החוקית למסירת מידע מכוח סעיף 96(1) לחוק מיסוי מקרקעין. לשיטתה, פעלה כבעלת מניות בחברה שבה הרווחים וההפסדים מיוחסים ישירות לבעלי המניות, ועל כן הייתה לה מחויבות אישית למסור מידע מדויק לרשויות.  לטענת הנתבעת, הערכתה לשווי הנכסים התבססה על מידע שוק פתוח ושיחות עם מתווכים, ולא הייתה שמאות רשמית או ניסיון מכוון לנפח שווי.  לטענתה המס שהושת על התובעים אינו בבחינת "נזק", אלא תוצאה של סיוע לרשויות המס לגבות מס אמת, כמתחייב מאזרח שומר חוק.

הועתק מנבועיקרי טענות הצדדים

טענות התובעים

13. מעמד הנתבעת כדירקטורית בפנייתה היזומה לרשות המיסים

קיימות אינדיקציות ברורות לכך שהנתבעת התנהלה מול רשות המסים מתוקף תפקידה כדירקטורית ולא כאדם פרטי או בעלת מניות בלבד כטענת הנתבעת.  , הוכח כי: (א) הפניה מיום 11.1.2021 הגיעה אל הנתבעת מתוקף תפקידה כדירקטורית; (ב) הנתבעת הציגה עצמה כדירקטורית בפנייתה למסמ"ק; (ג) הנתבעת העבירה למסמ"ק מסמכים אשר היו מצויים אך ורק בידי הדירקטוריון ולא בידי בעל המניות ולכן אינה יכולה לטעון שלא פעלה מתוקף תפקידה כדירקטורית.

14. לעניין הפרת חובת אמונים ו/או זהירות

• א. התובעים טוענים כי שעה שהחברה דנן היא חברה משפחתית קטנה, חב נושא המשרה בחובות אמונים גם כלפי בעל המניות. הדברים מקבלים משנה תוקף משעה שהנתבעת נטלה יוזמה ועמדה בקשר ישיר עם מסמ"ק בקשר עם עניינם האישי של התובעים, שאז היא פעלה כשלוחה שלהם, ובהתאם חלות עליה חובות אמון מוגברות כלפיהם.
• ב. לטענת התובעים, הנתבעת פעלה מתוך מניעים אישיים, ובניגוד עניינים משווע, על מנת לפגוע בתובעים על רקע מערכת היחסים העכורה שבינה לבין גדעון, תוך ניסיון לסכל את העסקה שבה הוא רכש את אותן המניות שהיא הייתה מעוניינת לרכוש שבועות בודדים קודם לכן. בעשותה כן, הפרה את חובת האמונים החלה עליה כנושאת משרה.
• ג. נטען כי הנתבעת מסרה לרשות המסים (ביודעין) מידע שגוי ומסולף, אומדן מופרז בדבר שווי נכסי החברה, במסגרת המכתב מיום 12.1.2021, שלפיו שווי הנכסים הוא 90-100 מיליון ₪ (כאשר בתוך כך קבעה כי שווי הנכס בחולון הוא 49 מיליון ₪). הנתבעת גם הבהירה וחידדה כי לשיטתה שווי המניות שנמכרו הוא 15-17 מיליון ₪ (התובעים הפנו לנספח 20 לתצהיר גדעון).  לשיטתם, כאשר בוחנים את המידע שהיה בידי החברה והנתבעת באותה העת ברור כי אומדן זה אינו יכול לעמוד, והוא רחוק שנות אור מהמציאות.

15. הסתרה וחוסר תום לב

• ד. נטען שמטרת הנתבעת לא הייתה להביא לתשלום "מס אמת" כפי שהיא טוענת מהשפה אל החוץ, אלא שמטרתה הייתה להזיק לתובעים, ולהביא את רשות המסים להטיל על התובעים (ועל המוכרים) מיסי עתק אשר יביאו דה פקטו לסיכול העסקה, ובכך תיפתח הדרך לנתבעת לקבל את מניות המוכרים לידיה בעסקה להחלפת נכסים בתמורה לחלק שהיא ירשה בקרקעות ברעננה.
• ה. התובעים טענו כי חמורה במיוחד העובדה שהנתבעת לא מצאה לנכון לעדכן את גדעון או את בא כוחם במסמכים והפרטים שהיא מסרה למסמ"ק, או בעצם קיום הקשר הישיר שבינה לבין מסמ"ק, וגם בכך היא הודתה. בהינתן שבמקביל לתכתובות של הנתבעת עם מסמ"ק המשיך בא כוחם לפנות ולדרוש לקבל לידיו את המסמכים שדרש מסמ"ק, מצופה היה מהנתבעת, לכל הפחות, לעדכן את גדעון, על כך שהיא כבר מצויה בקשר ישיר מול מסמ"ק ומעבירה להם מידע ומסמכים.  חרף הדרישות החוזרות והנשנות של בא כוחם מילאה הנתבעת פיה מים והסתירה את הקשר הישיר שבינה לבין מסמ"ק.

16. נזק וקשר סיבתי

• ו. נטען כי הנזק שנגרם לתובעים הוא נזק כספי ישיר ועקיף. הנזק הישיר הוא הפער בין סכום המס שהיו אמורים לשלם במקור על פי דיווחיהם לרשויות המס, לבין הסכום שנאלצו לשלם בפועל.  שיעור הנזק הכספי הישיר הנטען הוא 188,479 ש"ח, וזאת מכיוון שבמקום לשלם מס רכישה בסך 360,000 ₪ בגין עסקת רכישת המניות ומס בסך 30,000 ₪ בגין עסקת העברת המניות (סה"כ 390,000 ש"ח), נאלצו התובעים לשלם סך של 578,479 ש"ח בעקבות מעשי הנתבעתבנוסף, נטען שנגרמו נזקים עקיפים בסך 52,709 ש"ח בגין הוצאות שמאות שנאלצו לצרף בהליך הערר, ו-50,000 ש"ח בגין הוצאות משפטיות נכבדות הקשורות להליך הערר.
• ז. בנוגע לקשר הסיבתי לנזק, נטען כי רשות המסים קבעה בתחילה שהתמורה החוזית ששולמה בעסקת העברת המניות שבין המוכרים לבין הנתבעים משקפת את שווי השוק, ולא הייתה מחלוקת בנושא. אולם, רק אחרי ובסמוך לתכתובות שבין הנתבעת לבין רשות המסים, שבהן הציגה הנתבעת נתונים מופרזים אודות שווי נכסי החברה, החליטה רשות המסים לפתוח חזית מחלוקת חדשה.
• ח. כראייה לכך שהתערבות הנתבעת היא הגורם בלעדיו אין לנזק, נטען כי במקרה המקביל של המוכרים, שלגביהם הנתבעת לא פנתה לרשות המסים, לא מצא מסמ"ק להתערב בקביעת שווי העסקה. נגד המוכרים לא התנהל הליך במיסוי מקרקעין במשך 4 שנים, והם שילמו מס שבח לפי שווי העסקה בפועל (6 מיליון ש"ח), וכיום אף חלה התיישנות על השומה.  השוואה זו, לטענת התובעים, מוכיחה כי התערבות הנתבעת בעניינם היא זו שיצרה את התמריץ לרשות המסים לשנות את עמדתה ולדרוש מהם תשלום מס גבוה יותר.
• ט. התובעים טענו כי הנתבעת ודאי צפתה, ולמצער הייתה צריכה לצפות, כי מסירת מידע שגוי לרשות המסים תוביל לפגיעה בתובעים, ואין אלא להניח כי זו גם הייתה כוונתה לאור מערכת היחסים העכורה שבין הצדדים.

טענות הנתבעת

17. מעמד הנתבעת בפנייה לרשות המיסים

• י. הנתבעת טוענת כי דירקטור ממונה על ניהול עסקי החברה ואילו עסקאות של העברת מניות בתאגיד מפלוני לאלמוני - למעט 'רכישה עצמית' של מניות חברה ע"י החברה - הן 'חיצוניות' לחלוטין לעסקי חברה ולניהולם.
• יא. הנתבעת טוענת שאין במכתב למסמ"ק מיום 12.1.2021 - גם אם נתעלם מכך שהדבר היה מילוי חובה לפי סעיף 96(1) לחוק מיסוי המקרקעין - לגבי עסקאות 'חיצוניות' במניות החברה, קשר כלשהו, אפילו בדוחק, לתפקידה כדירקטורית.
• יב. הנתבעת טענה כי השאלה האם פעולה של פלוני היא כדירקטור בחברה פלונית נבחנת באופן מהותי - האם היא אכן באה בגדר האמור; בהתאם גם אם בא כוח התובעים פנה 'לדירקטוריות', לא דבר זה יקבע האם אכן זו פניה אליהן בכובען זה, אלא הדבר מוכרע לפי תוכן הפניה והשאלה האם יש לה הקשר אם לאו לפעילות החברה ועסקיה.

18. לעניין הפרת חובת אמונים ו/או זהירות ו/או תום לב וניגוד עניינים

• יג. הנתבעת טענה כי העברת מידע לרשויות המס כדי שהן תגבנה 'מס אמת' מפלוני - לרבות ביוזמה עצמית 'ואפילו כ'הלשנה' (שזה לא המקרה כאן) - היא פעולה חוקית למהדרין משום 'תקנת הציבור לגבי גביית 'מס אמת' ובאופן שוויוני - שהוא 'עקרון העל' בדיני המס.
• יד. הנתבעת טענה כי מרגע שהתבקשה על ידי רשות המיסים בטלפון להעביר מסמכים, חלה עליה חובה מכוח סעיף 96(1) לחוק מיסוי מקרקעין למסור את המסמכים לרשויות מסמ"ק.

19. טענות לעניין היעדרו של נזק והיעדרו של קשר סיבתי

• טו. הראיות שהוגשו מלמדות על "פסיפס המידע" ששימש את רשות המסים בגיבוש עמדתה - באשר לעסקאות עליהן דיווחו התובעים, גם לגבי סיווג החברה כ'איגוד מקרקעין' וגם לגבי שווי העסקאות - ניכר שהמידע שהנתבעת מסרה להן נתפס ע"י רשויות מסמ"ק כשולי וזניח.
• טז. נטען כי התובעים- בלי לדעת כלל על מכתב הנתבעת מיום 12.1.2021 ושנה וחצי לפני שנודע להם עליו ב-7/22 - הם שהודיעו למסמ"ק ביוזמתם, כבר ב-22.1.2021, על הגדלת שווי נכסי המקרקעין של החברה עד לסכום של 50.5 מיליון ₪, לעומת השווי בסך מרבי 36 מיליון ₪ שהופיע במסמכי העסקאות ובדיווח הראשוני עליהן. אם כן, התובעים הם אלה שדיווחו לרשויות מסמ"ק דיווח מתפתח ומשתנה על כמות נכסי החברה ועל שווים.
• יז. נטען ששילוב העובדות - גם המצגים הסותרים של התובעים לגבי מהות החברה כאיגוד מקרקעין - וגם הדיווח המתפתח והמשתנה של התובעים לגבי כמות נכסי המקרקעין של החברה ושווים - גרם, בכל מקרה וללא שום קשר לפעולה כלשהיא של הנתבעת, לחשדנות גדולה של רשויות מסמ"ק כלפי התובעים, ולבירור מעמיק עימם לגבי שווי נכסי החברה.
• יח. נטען לעניין היעדרו של נזק, כי התובעים הם אלה שהתפשרו לפי שווי נמוך במעט - 49.5 מיליון ₪ - מהשווי המירבי שהם עצמם העריכו ביוזמתם, שהיה 50.5 מיליון ₪.
• יט. עוד לעניין הנזק, נטען כי לא יכולה כלל לקום לנישום עילת תביעה בשל שחויב במס נוסף - המבטא מס אמת - נגד מוסר המידע; מאותם שיקולים גם אי אפשר לומר ש'תוספת' מס ששילם נישום - לעומת עמדתו - שעה שהיא 'מס אמת', היא 'נזק' בר תביעה; מה גם שעה שהמס ששולם יהא בר - ניכוי בעת מכירה, הן לפי החוק והן לפי הסכם הפשרה של התובעים עם מסמ"ק.

20. חוסר תום לב של התובעים

• כ. הנתבעת טענה כי התובעים הם אלה שהציגו ב-2 העסקאות לרשויות המס מצג והיפוכו הגמור לגבי סיווג החברה שבמניותיה בוצעו העסקאות כ'איגוד מקרקעין'. נטען כי אותה אישיות משפטית, התובעת, שהתובע הוא בעל שליטה והאורגן היחיד בה, אוחזת בו זמנית בעמדה והיפוכה זאת בשתי עסקאות בהן היא 'הקונה' שנערכו בהפרש של יומיים זו מזו לגבי סוגיית היות החברה 'איגוד מקרקעין' אם לאו, בעסקאות החייבות בדיווח מגובה בתצהיר לרשויות המס.
• כא. נטען כי בתביעה זו התובעים משמיעים שהם רצו להיות מסוגלים להעביר למסמ"ק מסמכים באופן סלקטיבי ולא את מלוא המסמכים. מה שמעיד על "יושרתם" ותום ליבם.

דיון והכרעה