חברות מסחריות עשו שימוש מסחרי בשמו של האמן הנודע סלבאדור דאלי לצורך שיווק מוצרי הלבשה בישראל. לבית המשפט הוגשה תביעה בין היתר בטענה להפרת סימן מסחר רשום וסימן מסחר מוכר היטב.
בית המשפט קבע, שקיומו של סימן מסחר רשום וסימן מסחר מוכר היטב בישראל מקנה לבעלי הסימן זכות לשימוש ייחודי בו. אולם, לצורך הוכחת קיומו של סימן מסחר רשום בישראל יש להציג את תעודת הרישום של רשם סימני המסחר בישראל ולצורך הוכחת קיומו של סימן מסחר מוכר היטב יש להראות בין היתר שהסימן מזוהה עם הסימן המקורי ומוכר בחוג הלקוחות הרלוונטי בישראל ואין די בהיותו מוכר בארצות אחרות.
בית המשפט דחה את הטענה להפרת סימן מסחר רשום, שכן לא הוצגה תעודה מרשם סימני המסחר המעידה כי הסימן נרשם בישראל כדין. כמו כן, נקבע כי השם סלאבדור דאלי לא מוכר בישראל בתחום של דברי הלבשה וקהל הצרכנים בישראל אינו מזהה טובין מסוג זה עם האמן דאלי, על אף היותו אמן נודע.